לדלג לתוכן

עודד פלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עודד פלד
לידה 31 במאי 1950 (בן 74)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר
מתרגם
עורך
מקום לימודים אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס חומסקי (1986)
פרס ראש הממשלה ליצירה (2007)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עודד פלד (נולד ב-31 במאי 1950 בחיפה) הוא משורר עברי, מתרגם מאנגלית ועורך.

פלד נולד בחיפה ולמד בבית הספר ׳׳תיכון חדש׳׳ בעיר. שירת בצה׳׳ל כמדריך בקורס לאלחוטני תעופה. הוא בוגר אוניברסיטת חיפה במדע המדינה וספרות אנגלית. פלד התפרסם בשל תרגומיו מאנגלית של יוצרי דור ה"ביט" המרכזיים, ביניהם אלן גינסברג, סטיוארט פרקוף וג'ק קרואק[1]. היה חבר מערכת בהוצאת קשב לשירה ובכתבי העת עתון 77, עמדה ואחרים.

כיום מתגורר פלד בקיבוץ כפר הנשיא שבגליל העליון.

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו של עודד פלד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אופנוען אצטקי: מיתוס פרטי, שירים, תל אביב, 1977.
  • מכתבים לברגן בלזן, שירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978.
  • יום הולדת, תל אביב, ספריית פרוזה, 1978.
  • קדיש ושירים אחרים, תל אביב, עקד, 1981 .
  • 15 סונטות גשם מטרפות, שירים, עקד, תל אביב, 1983.
  • עלווה, מחזור שירים, עקד, תל אביב, 1986.
  • לילה כנעני, שירים, שוקן, תל אביב, 1987.
  • לחם וגעגועים, עקד, תל אביב, 1990.
  • עפיפון אפור, תפר האור: מבחר שירים, 1973–1990, עקד, תל אביב, 1991.
  • חלונות, מרפסת, חצר אחורית, שירים 1990–1992, אופיר, 1993.
  • שלום רב שובך ארץ נחמדת, שירים, גוונים, תל אביב, 1999.
  • פתח דבר: מבחר שירים 1973–2005, הוצאת קשב לשירה, תל אביב 2006[2].
  • בלכתך בשדה (שירים 2010–2015), הוצאת קשב לשירה, תל אביב, 2015.
  • קשובים לציפור העולם, הוצאת עמדה, תל אביב, 2018.

ספרים שתרגם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אפריל הסוער, בטי נילס (תל אביב: מ. מזרחי, 1977)
  • חללית דאן – 7 במסע אל הכוכבים, הנרי ברג (ירושלים: אלישר, 1979) <איורים: ליאת בנימיני>
  • פסיכופתולוגיה: גישה קוגניטיבית, צבי גיורא (תל אביב: פפירוס, תשל"ט 1979)
  • מודל ראשון: סיפורי מדע בדיוני, (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"א 1981)
  • המבחר של וולהיים, וולהיים (ירושלים: אלישר, 1981) <בהשתתפות שרונה עדיני>
  • סקסוס, הנרי מילר (רמת-גן: כנרת, 1985)
  • ספינת ריגול, טום קין, בראיין היינס (רמת-גן: כנרת, 1985)
  • בדרכים, ג'ק קרואק (תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ח 1988)
  • אני שומע את אמריקה שרה, (תל אביב: ירון גולן, 1989)
  • גשם לבן בירושלים, לואס אונגר; השיר "בים" תורגם בידי דוד אבידן (תל אביב: ירון גולן, תש"ן 1990)
  • שירים נבחרים, ארנסט המינגוויי (תל אביב: סער, תשנ"א 1990)
  • נקסוס, הנרי מילר (רמת-גן: כנרת, 1990)
  • הרצוג, סול בלו (תל אביב: זמורה ביתן, תשנ"ב 1992)
  • מכתבים לתיאו: מבחר, וינסנט ואן גוך (ירושלים: הוצאת שוקן, תשנ"ב 1992)
  • דיוקן נישואים, נייג'ל ניקולסון (ירושלים: הוצאת שוקן, תשנ"ד) <עריכה: יהונתן נדב>
  • ניגון בקרח, מכתבי בוריס פסטרנק ואולגה פריידנברג, 1954-1910 / בעריכת אליוט מוסמן; אחרית-דבר: דמיטרי סגל; השוואה עם המקור הרוסי: מרק דרצ'נסקי (ירושלים: שוקן, תשנ"ד)
  • הנאצי והספר: סיפור נקמה, אדגר הילזנראט (תל אביב: תג, תשנ"ה 1994) <אחרית דבר, נתן זך>
  • אוקטובר, שעה שמונה, נורמן מניאה (ירושלים: שוקן, תשנ"ו 1995)
  • מות קרישנה: ושירים אחרים, סיטאקאנט מאהפאטרה (תל אביב: גוונים, תשנ"ה 1996)
  • מזרח-מערב, סלמאן רושדי (ירושלים: הוצאת כתר, 1996)
  • החתרנים, ג'ק קרואק (תל אביב: גוונים, תשנ"ז 1997)
  • מיעוט בעולם נוכרי: היהודים באירופה הנוצרית בימי הביניים, קנת סטאו (ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשנ"ז 1997)
  • שלג יורד על ארזים, דייוויד גוטרסון (תל אביב: מודן הוצאה לאור, 1998)
  • המעטפה השחורה, נורמן מניאה (ירושלים: שוקן, תשנ"ח 1998)
  • מחליקה לאנטארקטיקה, ג'ני דיסקי (תל אביב: גוונים, תשנ"ט 1999)
  • מדריך בדקר לערי העולם – איסטנבול, טקסט, לינדה הלמוט (ירושלים ותל אביב: שוקן, 1999)
  • על ימין ועל שמאל: אשנב לשיח האידאולוגי בן-זמננו, ברוך זיסר (ירושלים: שוקן, תש"ס 1999)
  • 10 סיפורי מדע בדיוני הטובים ביותר, פול אנדרסון ...[ואחרים] (הוד השרון: אסטרולוג, 2001) <בהשתתפות שרונה עדיני>
  • קו הצל, ג'וזף קונראד (תל אביב: ספרית פועלים, תשס"ב 2001)
  • וילסון ראש כרוב, מארק טוויין (תל אביב: גוונים, תשס"א 2001)[3]
  • שירת עצמי, וולט ויטמן (ירושלים: הוצאת כרמל, תשס"ב 2002)[4]
  • הענק ממארוסי, הנרי מילר (ירושלים: הוצאת כרמל, תשס"ב 2002)
  • ג'וד האלמוני, תומאס הארדי (ירושלים: הוצאת כרמל, תשס"ב 2002) <אחרית דבר, ה"מ דלסקי> <איורים: יוסל ברגנר>
  • רוצה רק לומר: מבחר שירים, ויליאם קרלוס ויליאמס (תל אביב: קשב לשירה, תשס"ד 2004)
  • דיוקן האמן ככלב צעיר, דילן תומאס (תל אביב: רסלינג, 2004)
  • משא: המיתוס של אטלס והרקולס, ג'נט ווינטרסון (תל אביב: פן, 2005)
  • פרידה מאמא-אגם, יאנג ארצ'ה נאמו וכריסטין מאתייה (תל אביב: ידיעות אחרונות: ספרי חמד, 2005)[5]
  • אחוזת הווארד, א"מ פורסטר, ידיעות אחרונות, תל אביב 2005
  • איך נפלו גיבורים / תרצה בן דוד (תל אביב: גוונים, תשס"ו 2005) <שירים – עברית ואנגלית>
  • סיפורי רופא / ויליאם קרלוס ויליאמס (רסלינג, תל אביב, 2006)[6]
  • עלים אדומים / ויליאם פוקנר (תל אביב: גוונים, 2008)[7]
  • מגי קסידי / ג'ק קרואק (תל אביב: גוונים, 2009)
  • מסע תענוגות בארץ הקודש / מארק טוויין (כנרת זמורה-ביתן דביר, 2009)[8]
  • עוד שנה אחת / סאנה קרסיקוב (הוצאת מחברות לספרות, 2010)[9]
  • שעת חצות בהירה / וולט ויטמן (הוצאת קשב לשירה, 2010)[10]
  • דייוויד ועוף החול / אדוארד אורמונדרויד (הוצאת כרמל, ירושלים 2011)
  • מרטין עדן / ג'ק לונדון (הוצאת כרמל, ירושלים 2012)[11]
  • ראש העיר קסטרברידג' / תומאס הרדי (הוצאת כרמל, ירושלים 2013)[12]
  • הקדשות / וולט ויטמן (הוצאת קשב לשירה, 2013)[13]
  • לא תוכל לחזור הביתה / תומאס וולף (הוצאת כרמל, ירושלים 2015)[14]
  • הבט הביתה, מלאך / תומאס וולף (הוצאת כרמל, ירושלים 2017)[15]
  • חייו והרפתקאותיו של ג'ק אנגל / וולט ויטמן (הוצאת כרמל, ירושלים 2017)[16]
  • להיות חופשי — רשימות מדרום הר חברון / דוד שולמן (הוצאת כרמל, ירושלים 2020)[17]

שני שירים של עודד פלד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שׁחֲרִית

אַה שָׁעָה בְּרוּכָה
מִתוֹת חֶסֶד שֶׁל אוֹר חִיוַוריָן
וַהֲמוּלָת יוֹנְקֵי דְבָשׁ סְבִיב פֶּרַח הָעוֹלָם.

עֶרֶב יוֹרֵד

עֶרֶב יוֹרֵד. צִלְלֵי גְמָלִים סְגוּלִים
נוֹשְׁקִים לְקַו הָרֶכֶס וְעֲנְפֵי
בּוֹגֶנְוִילֵיאָה מִתְרַפְּקִים עַל חַלוֹן.
עַכְשָׁו שְׁתִיקַת אוֹר הוֹלֵך
וּמִתְמָעֵט עֵת דִמְדוּמֵי-חַמָה
עַל בְּהוֹנוֹת קְרֵבִים כִּתְפִילָה
לֹא קְרוּאָה, שַׂרְעַף נוֹדֵד
בְּמִדְבָּרִיוֹת הַנֶפֶשׁ, אוֹזֶן
כְּרוּיָה לְאִוְושַׁת עֵץ.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קובי נסים, "עכשיו": ספרות, אמנות ביקורת, חוברת 58, (1992), עמודים 337–339, "עפיפון אפור, תפר האור", מאת עודד פלד, (על עודד פלד, עפיפון אפור, תפר האור : מבחר שירים, 1973–1990 (תל אביב : עקד, תשנ"א, 1991)
  • שושנה צינגל, "מסע אל תוך עצמנו; בני ניצולי השואה מדברים", ראיון עם עודד פלד, עמודים 13–26, הוצאת אלישר, 1985
  • עודד פלד, ח"י פרקי פסטורליה, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמודים 430–436, הוצאת כרמל, 2017

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יצחק לאור, כותב בין מתים, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2006
  2. ^ יחזקאל נפשי, ריבוי פניו של המשורר, באתר הארץ, 5 ביוני 2006
  3. ^ בשבח הכסילות, באתר הארץ, 2 באפריל 2001
    גליה בנזימן, בן המלך והשחור, באתר הארץ, 19 ביוני 2001
  4. ^ שמעון זנדבנק, הקוסמוס הוא איש אחד ושמו וולט, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2002
    יצחק לאור, מן הפלח בהיסטוריה, באתר הארץ, 11 ביולי 2002
  5. ^ רות אלמוג, כל הבן - השליכוהו לסגה גאמו, באתר הארץ, 30 במרץ 2005
  6. ^ דרור בורשטיין, האדם שהרופא לא יכול לרפא אינו אלא הוא-עצמו, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2006
  7. ^ אילת שמיר, "העניין הוא שאני לא רוצה למות", באתר הארץ, 31 במרץ 2008
  8. ^ אתר למנויים בלבד משה גלעד, מה טוויין כתב על ירושלים?, באתר הארץ, 17 במאי 2014
  9. ^ דוד הדר, לשנה הבאה באותו מקום, באתר הארץ, 9 ביולי 2010
    נורית ורגפט, "עוד שנה אחת" מאת סאנה קרסיקוב | כל הסיפורים העצובים האלה, באתר הארץ, 12 במאי 2010
  10. ^ ארז שוייצר, דברים שבשירה | הים הוא נס תמידי, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2010
    רוני סומק, העשב אין לו סוף, באתר הארץ, 15 ביוני 2011
  11. ^ אתר למנויים בלבד עדנה שמש, עלייתו ונפילתו של הסופר הפרולטר, באתר הארץ, 24 במאי 2013
  12. ^ אתר למנויים בלבד טלי ארטמן-פרטוק, פרשנות קווירית מהמאה ה-21 ליצירת מופת מהמאה ה-19, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2013
    אתר למנויים בלבד גליה בנזימן, קווים לדמותו של הגיבור הטרגי, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2013
  13. ^ ארז שוייצר, שירת אמריקה הסואנת של וולט ויטמן, באתר הארץ, 11 בפברואר 2013
  14. ^ אתר למנויים בלבד רות אלמוג, "לא תוכל לחזור הביתה": רומן כביר בתרגום מופתי, באתר הארץ, 26 בפברואר 2015
  15. ^ איתמר זהר, זה מה שנקרא סופר גדול באמת, באתר הארץ, 26 בפברואר 2017
  16. ^ אתר למנויים בלבד רן יגיל, הייתי סקפטי לגבי הנובלה האבודה של וולט ויטמן, אך לשמחתי התבדיתי, באתר הארץ, 22 במרץ 2018
  17. ^ אתר למנויים בלבד ישי רוזן-צבי, פסוקי האיליאדה נשמעים בג'יפ הצבאי המוביל לתחנת המשטרה בקרית ארבע, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2020
  18. ^ אתר למנויים בלבד יותם ראובני, "כשהגענו מן הים": ספר שירים על כאב פרטי וייאוש פוליטי, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2020