לדלג לתוכן

אבאזה סיאבוש פאשה הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבאזה סיאבוש פאשה הראשון
Abaza Siyavuş Pasha I
לידה לערך 1611
אזור הקווקז?
פטירה 25 באפריל 1656
איסטנבול
מדינה האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה מסגד אטיק עלי פאשה, איסטנבול
וזיר גדול של האימפריה העות'מאנית
21 באוגוסט 165127 בספטמבר 1651
(38 ימים)
מונרך בתקופה מהמט הרביעי
→ מלק אהמט פאשה
גורג'ו מהמט פאשה ←
וזיר גדול של האימפריה העות'מאנית
5 במרץ 165625 באפריל 1656
(52 ימים)
מונרך בתקופה מהמט הרביעי
→ זורנאזן מוסטפא פאשה
בוינואגרי (בוינויאראלי) מהמט פאשה ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אבאזה סיאבוש פאשה הראשוןטורקית: Abaza Siyavuş Pasha I, נולד בערך בסביבות 1611 – מת ב-25 באפריל 1656) היה איש צבא ופוליטיקאי עות'מאני ממוצא אבזי, שכיהן פעמיים לזמנים קצרים כוזיר גדול של האימפריה העות'מאנית בימי שלטונו של מהמט הרביעי, בשנת 1651 ובשנית ב-1656. מילא גם תפקידים של מושל בארזורום, בדיארבקיר, בסיליסטרה ובבוסניה.

אבאזה סיאבוש פאשה היה ממוצא אבזי ובצעירותו היה שרת של מהמט (מחמד) אבאזה פאשה, הביילרביי של ארזורום (1576–1634) שהנהיג בשנת 1624 ובימי מוראט הרביעי בשנים 16261628 מרד נגד היניצ'רים. אחרי הוצאתו להורג של אדונו בשנת 1634 בגלל יופיו היוצא דופן נבחר לשרת בחצר הסולטן באיסטנבול. עלה בהמשך בהייררכיה הצבאית והמנהלית. בשנת 1638 התמנה לווזיר ובשנת 1640 מונה ל"קפודן פאשה", כלומר אדמירל של הצי הצבאי. בתוקף תפקיד זה נדרש בשנת 1642 להילחם בקוזקים ולכבוש מחדש את המבצר אזוב, אך נכשל. בהמשך התמנה אבאזה פאשה סיאבוש למושל (ואלי) בכמה מחוזות באימפריה, כולל ארזורום (1643), אנטוליה (1646), דיארבקיר (1647) ובודה (בטורקית בודין) (1648). משם הועבר למחוז "אזי" (Özi – לפי השם הטורקי של העיר אוצ'קוב) שעל חוף הים השחור) והקרוי גם "אלייט סיליסטרה", לפי העיר שבדרום דוברוג'ה (בימינו – בבולגריה).

ב-5 במרץ 1651 אחרי מרד סוחרים וחיילים באיסטנבול, נגד מדיניות הקיצוצים הנקוטה על ידי הווזיר הגדול מלק אהמט פאשה, הוחלף הלה בתפקיד על ידי אבאזה סיאבוש פאשה (הראשון). אולם ב-27 בספטמבר 1651 בהשפעת האחראי על נכסי ההקדש והנשים הראשיות הסולטנות ולידה קסם וטורחאן חדיג'ה, פיטר אותו הסולטן מתפקידו ומינה במקומו את גרוג'ו מהמט פאשה. סיאבוש נשלח לכלא בוספורוס שנועד לנידונים למוות. כמעט הוצא להורג אלמלא התערבות הוולידה סולטאן קסם שהצילה את חייו. הופקעו עם זאת כל נכסיו ומיליוני ארנקי הכספים שהיו ברשותו כך שעצם העברתם לאוצר הסולטן שיפר בן לילה את כלכלת האימפריה. סיאבוש נשלח לגלות במלקרה, באזור הים מרמרה. בשנת 1652 התמנה סיאבוש פאשה למושל בבוסניה (1652–1653) במקום פאזלי פאשה. ב-1653 כפאשה בסיליסטרה סחט מהשליט הוולאכי מאטיי באסראב סכום גדול של כסף תמורת הסגרת טוען לכתר.[1] ב-5 במרץ 1656 אחרי כהונה בת מספר שעות של זומזן פאשה, סיאבוש התמנה במקומו שוב לווזיר גדול. נפטר זמן קצר אחרי כן ב-25 באפריל 1656 ממחלת חום בגיל 45. בוינויאראלי מהמט פאשה ירש את תפקיד הווזיר הגדול. אבאזה פאשה הובא למנוחות בדיוואניולו באיסטנבול, במסגד אטיק עלי פאשה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Ayhan Buz:Osmanlı Sadrazamları, Neden Kitap, İstanbul,2009
  • , İsmail Hakkı Uzunçarşılı Osmanlı Tarihi III. Cilt, 2. Kısım, XVI. Yüzyıl Ortalarından XVII. Yüzyıl Sonuna kadar, Ankara: Türk Tarih Kurumu say. 1954

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כרוניקה של מוסטפא נאימה מצוטטת ב -Mustafa A.Mehmet Cronici turcești privind Țările Române:Extrase, vol III, București 1980 ע' 105-106