לדלג לתוכן

אביתר מתניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אביתר מתניה
לידה 11 ביוני 1966 (בן 58)
כ"ג בסיוון תשכ"ו
ישראלישראל חיפה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה

האוניברסיטה העברית בירושלים

אוניברסיטת תל אביב
תפקידים אזרחיים

מקים וראש מערך הסייבר הלאומי

מקים וראש מטה הסייבר הלאומי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אביתר מתניה (נולד ב-11 ביוני 1966) הקים את מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה ועמד בראשו מינואר 2012[1] והקים את מערך הסייבר הלאומי ועמד בראשו מפברואר 2015 עד ינואר 2018. מכהן כפרופסור בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב, כראש התוכניות לתואר שני בלימודי ביטחון ובלימודי סייבר, פוליטיקה וממשל, וכן בראש מרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגית אוויר וחלל.

מתניה מייעץ בתחום הסייבר למגזר הציבורי והפרטי בהיבטי הגנה, מדיניות, אסטרטגיה לאומית ובינלאומית.

אביתר מתניה נולד בשנת 1966, בן לנעמי (קליין), מורה לעברית, ואליהו (מתיוביץ') מתניה, מהנדס כימאי. הוריו, במקורם מירושלים, עברו לחיפה בתחילת שנות ה-50 בשל לימודי האב בטכניון. בהיותו בן 7 נהרג אחיו הבכור, אהוד, במלחמת יום הכיפורים, ולימים כתב על כך מתניה את הספר "בין כסה לצלמון – יומן כיפורים", שמספר על השכול מנקודת מבטו של ילד. מתניה אף סיפר בראיון שאובדן זה מלווה אותו בהחלטותיו האישיות והמקצועיות בחייו ובבחירת הנושאים שבהם הוא עוסק, בפרט ביטחון לאומי[2]. מתניה הוא בוגר בית הספר הריאלי העברי בחיפה בשנת 1984 (מחזור ס"ה).

מתניה הוא בוגר מחזור ו' של תוכנית תלפיות, מחזיק בתואר ראשון בהצטיינות בפיזיקה ובמתמטיקה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני בהצטיינות במתמטיקה מאוניברסיטת תל אביב עם עבודת גמר שכותרתה "בחינת השפעת איכון זמן הגניבה על אסטרטגיות המפקח והמפעיל במשחקי פיקוח" (1996) ותואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בתחום שיפוט וקבלת החלטות, במחלקה לפסיכולוגיה, על עבודה שכותרתה "תפישות של אי צדק ואפליה" (2008).

כבוגר תלפיות שירת במגוון תפקידי מחקר, הובלת פרויקטים ופיתוח, במסגרת מפא"ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות), בתעשייה הביטחונית ובחטיבת המחקר באגף המודיעין. סיים את שירותו בדרגת רב-סרן והועלה במילואים לדרגת סגן אלוף.

לאחר שחרורו עבד בתעשיית ההייטק הישראלית, בין השאר כאנליסט ראשי בקרן הון הסיכון פולריס (כיום פיטנגו).

ב-2002 מונה לעמוד בראש תחום (כיום חטיבה) תוכניות המצוינות הצבאיות-אקדמיות תלפיות ופסגות במפא"ת שבמשרד הביטחון, תפקיד אותו ביצע קרוב לעשור. כמו כן, הוא ההוגה והיוזם של תוכנית חבצלות של אגף המודיעין ויוזם תוכנית נחשון ליצירת פוטנציאל לעתודה מובילה למדינת ישראל.

מתגורר ביישוב שוהם, נישא ב-1992 למאיה ולהם חמישה ילדים.

ראש מערך הסייבר הלאומי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2011 קבלה ממשלת ישראל החלטה[3] על הקמת מטה שיהיה אמון על ייעוץ לממשלה בנושא מדיניות סייבר לאומית וקידום יישומה, על פיתוח אסטרטגיה לאומית כוללת להגנת מרחב הסייבר של ישראל, על קידום ובניין התשתיות הלאומיות בתחום הסייבר, על קידום הגנת הסייבר של מדינת ישראל, על עידוד תעשיית הסייבר, על קידום מחקר ופיתוח בתחום הסייבר וגיבוש אסטרטגיה לפיתוח ההון האנושי בסייבר וקידום יישומה ועוד.

בדצמבר 2011 מונה מתניה להקים את מטה הסייבר הלאומי ולשמש כראש המטה הראשון, בכפיפות ישירה לראש הממשלה, והחל את תפקידו ב-1 בינואר 2012.

בפברואר 2015 אימצה ממשלת ישראל את המלצתו של מתניה בדבר אסטרטגיית ההגנה הלאומית של מדינת ישראל, וקיבלה שתי החלטות משמעותיות בנושא: הראשונה היא "קידום ההיערכות הלאומית להגנת מרחב הסייבר"[4], שכללה הקמת גוף ייעודי להגנה על המגזר האזרחי במרחב הסייבר, הרשות הלאומית להגנת הסייבר, ואופן ההתארגנות להגנת מרחב הסייבר בישראל. ההחלטה השנייה היא "קידום אסדרה לאומית והובלה ממשלתית בהגנת הסייבר"[5] לגבי אופן התארגנות הממשלה ועבודתה לאסדרת המשק האזרחי בתחום. עם קבלת החלטות הממשלה, החל מתניה לשמש אף כראש מערך הסייבר הלאומי, שכלל את הרשות הלאומית להגנת הסייבר ואת מטה הסייבר הלאומי כשתי יחידות סמך עצמאיות שהרכיבו את המערך בתוך משרד ראש הממשלה.

בהמשך להמלצתו של מתניה, החליטה ממשלת ישראל בדצמבר 2017 על "איחוד יחידות מערך הסייבר הלאומי"[6], ולפיה אוחדו מטה הסייבר והרשות הלאומית להגנת הסייבר לכדי יחידת סמך אחת בשם מערך הסייבר הלאומי וחדלו להתקיים כיחידות נפרדות.

עם הפעולות המשמעותיות שביצע מערך הסייבר תחת הובלת מתניה ניתן למנות הקמת שישה מרכזי מחקר אקדמיים בתחום הסייבר באוניברסיטאות המחקר בישראל[7][8]; ייסוד תוכניות לקידום תעשיית הגנת הסייבר הישראלית: תוכנית קידמ"ה[9] (קידום הגנת סייבר) בשיתוף פעולה עם המדען הראשי במשרד הכלכלה ותוכנית מס"ד[10] (מו"פ סייבר דואלי) בשיתוף פעולה עם מפא"ת; קידום באר שבע כעיר סייבר בשותפות עם עיריית באר שבע ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב[11]; וקידום תוכניות שונות לפיתוח ההון האנושי בסייבר בישראל.

כמו כן, בתקופת כהונתו פרסם מערך הסייבר הלאומי את האסטרטגיה הישראלית להגנת הסייבר[12], אשר עליה מושתתת ההגנה המדינתית שאותה מוביל המערך. האסטרטגיה מבוססת על מודל שלוש השכבות להגנה על ממד הסייבר של מדינה אשר הגה מתניה ופורסם ב-2016 בכתב העת Georgetown Journal of International Affairs[13].

מתניה נמנה בעת כהונתו ברשימת 100 המשפיעים של מגזין כלכליסט לשנת 2015,[14] שם נכתב עליו כי "הוא האדם שמחליט מהם הנושאים על סדר היום של אבטחת הסייבר בישראל."[15]

מתניה סיים את תפקידו בינואר 2018 והוחלף על ידי יגאל אונא כראש מערך הסייבר הלאומי[16].

פעילות אקדמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מ-2018 מכהן כפרופסור בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב. עומד בראש התוכנית לתואר שני בלימודי ביטחון החל מ-2018, וכן בראש התוכנית לתואר שני בלימודי סייבר, פוליטיקה וממשל, אותה הקים ב-2020.[17] בנוסף, עומד בראש מרכז "אלרום" לחקר מדיניות ואסטרטגית אוויר וחלל שהוקם בשיתוף חיל האוויר הישראלי בדצמבר 2021.[18]

כיהן כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים בתחומי הון סיכון, קבלת החלטות וביטחון לאומי בין השנים 2011-2002. לצד זאת, בשנים 2011-2009 שימש כעמית מטעם מפא"ת בסדנת תל אביב למדע טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, וכן פרסם מגוון מאמרים בתחומי הביטחון הלאומי, המודיעין והסייבר.

בין השנים 2018–2021 כיהן כפרופסור נלווה בבית הספר לממשל באוניברסיטת אוקספורד כמוביל מודול סייבר.

בין השנים 2018–2020 עמד יחד עם פרופ' יצחק בן ישראל בראש המיזם הלאומי למערכות נבונות, שגיבש המלצה לראש ממשלת ישראל על תוכנית לאומית להפיכת ישראל למעצמת בינה מלאכותית.[19] המסקנות הוגשו לראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, אך עקב משבר הקורונה והיעדר תקציב מדינה מסודר לא הגיע המיזם לכדי החלטת ממשלה.[20]

  • "סייברמאניה: איך הפכה ישראל לכוח עולמי בזירה שמעצבת את עתיד האנושות," ביחד עם עמיר רפפורט, הוצאת כנרת–זמורה–דביר, ישראל, 2021. ראה אור גם באנגלית ובצרפתית.
  • "בין כסה לצלמון: יומן כיפורים", הוצאת עקד, ישראל, 2013.

מאמרים עיקריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום הביטחון והאסטרטגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום הביטחון והסייבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Sommer, U., Matania, M., and Hassid, N. (2023) "The rise of companies in the cyber era and the pursuant shift in national security," Political Science, 75:2, 140-164, DOI: 10.1080/00323187.2023.2278499
  • Matania, E., and Sommer, U. (2023). "Tech titans, cyber commons and the war in Ukraine: An incipient shift in international relations." International Relations (In print). https://doi.org/10.1177/00471178231211500
  • Matania, E. and Yoffe, L., 2022. "Some Things the Giant Could Learn from the Small: Unlearned Cyber Lessons for the US from Israel." The Cyber Defense Review, 7(1), pp.101-110. URL: https://www.jstor.org/stable/48642042#metadata_info_tab_contents
  • Matania, E., and Tal-Shir, E. (2020). "Continuous terrain remodeling: gaining the upper hand in cyber defence." Journal of Cyber Policy, Vol. 5, No. 2, pp. 285-301. DOI: 10.1080/23738871.2020.1778761
  • Paikowsky, D., and Matania, E. (2019). "Influence Operations in Cyber: Characteristics and Insights." In INSS Memorandum No. 197, The Cognitive Campaign: Strategic and Intelligence Perspectives, Y. Kupperwasser and D. Siman-Tov (Eds.), pp. 99-112. URL: https://www.inss.org.il/wp-content/uploads/2019/10/Paikowsky-and-Matania.pdf
  • Matania, E., Yoffe, L., and Goldstein, T. (2017). "Structuring the national cyber defence: In evolution towards a Central Cyber Authority." Journal of Cyber Policy, Vol. 2, No. 1, pp. 16-25. DOI: 10.1080/23738871.2017.1299193
  • Matania, E., Yoffe, L., and Mashkautsan, M. (2016). "A Three-Layer Framework for a Comprehensive National Cyber-security Strategy." Georgetown Journal of International Affairs, Vol. 17, No. 3, pp. 77-84. DOI: 10.1353/gia.2016.0038

בתחום המדיניות הטכנולוגית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יוסי הטוני, הממשלה אישרה מינוי ד"ר אביתר מתניה לראש מטה הסייבר הלאומי, באתר אנשים ומחשבים, ‏2011-12-13
  2. ^ יריב פלג, ‏"יש משהו שמאחד בין אחים שכולים", באתר ‏מאקו‏, 12 בספטמבר 2013
  3. ^ קידום היכולת הלאומית במרחב הקיברנטי | מספר החלטה 3611, באתר GOV.IL
  4. ^ קידום ההיערכות הלאומית להגנת הסייבר | מספר החלטה 2444, באתר GOV.IL
  5. ^ החלטת ממשלה 2443, קידום אסדרה לאומית והובלה ממשלתית בהגנת הסייבר | מספר החלטה 2443, באתר GOV.IL
  6. ^ 1. איחוד יחידות מערך הסייבר הלאומי 2. מתן פטור ממכרז למשרת ראש מערך הסייבר הלאומי 3. הוספת משרת ראש מערך הסייבר הלאומי לתוספת לפי סעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים) 4. קביעת שכר ותנאי שירות של ראש מערך הסייבר הלאומי | מספר החלטה 3270, באתר GOV.IL
  7. ^ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומטה הסייבר הלאומי חתמו על הסכם להקמת מרכז לאומי להגנת המרחב המקוון בהשקעה של 30 מיליון שקל, באתר in.bgu.ac.il
  8. ^ באילו אוניברסיטאות בישראל פועלים מרכזי מחקר אקדמיים בתחום הסייבר?, באתר GOV.IL
  9. ^ ראש מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה הודיע על השקת תוכנית קידמ"ה, באתר GOV.IL
  10. ^ מו"פ חדש בתחום הסייבר, באתר Israel Defense, ‏2012-10-31
  11. ^ פעילות מערך הסייבר הלאומי בעיר באר שבע – בירת הסייבר של ישראל, באתר GOV.IL
  12. ^ מערך הסייבר הלאומי, האסטרטגיה הישראלית להגנת הסייבר, תל אביב: לפ"מ, 2017
  13. ^ Eviatar Matania, Lior Yoffe, Michael Mashkautsan, A Three-Layer Framework for a Comprehensive National Cyber-security Strategy, Georgetown Journal of International Affairs 17, 2016, עמ' 77–84 doi: 10.1353/gia.2016.0038
  14. ^ מגזין כלכליסט, 10 תהליכים 100 משפיעים, באתר כלכליסט, ‏2015
  15. ^ מלחמת העולמות 2.0, באתר כלכליסט, 9 בספטמבר 2015
  16. ^ רפאל קאהאן, יגאל אונא מונה לראש מערך הסייבר הלאומי, באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2017
  17. ^ Cyber Politics and Government MA Program
  18. ^ לראשונה באוניברסיטאות בישראל: מרכז לחקר מדיניות ואסטרטגית אוויר וחלל, באתר www.tau.ac.il
  19. ^ יצחק בן ישראל ואביתר מתניה, המיזם הלאומי למערכות נבונות בטוחות להעצמת הביטחון הלאומי והחוסן המדעי-טכנולוגי: אסטרטגיה לאומית לישראל - חלק א': תמצית והמלצות, תל אביב: סדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון, 2020
  20. ^ טל שחף, כך מחמיצה ישראל את ההזדמנות להוביל את פיתוח ה-AI העולמי, באתר tech12, ‏07/02/2022