לדלג לתוכן

אלפרד נורת' וייטהד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אלפרד נורת' וייטהד
Alfred North Whitehead
לידה 15 בפברואר 1861
רמסגייט, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בדצמבר 1947 (בגיל 86)
קיימברידג', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Trinity College Chapel עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים טריניטי קולג', בית הספר שרבורן, אוניברסיטת קיימברידג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט אדוארד רות' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט ארתור אדינגטון, ברטראנד ראסל, פול וייס, Lewis Samuel Feuer, וילארד ואן אורמאן קוויין, לואיס ס' פויר, ג'ון מיינרד קיינס, William Tuthill Parry עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם פילוסופיה תהליכית (אנ')
תחומי עניין מטאפיזיקה, מתמטיקה
עיסוק פילוסוף, תאולוג, סופר, פיזיקאי, מתמטיקאי, לוגיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ אפלטון, עמנואל קאנט, אנרי ברגסון
השפיע על ברטראנד ראסל, וילארד קוויין, פילוסופיה אנליטית
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות פרינקיפיה מתמטיקה, Process and Reality עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עמית החברה המלכותית (1903)
הרצאת ג'יימס סקוט (1922)
מדליית באטלר (1930)
מסדר ההצטיינות (1945)
מדליית סילבסטר (1925)
עמית האקדמיה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Evelyn Ada Maud Rice Willoughby-Wade עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Thomas North Whitehead עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלפרד נורת' וייטהדאנגלית: Alfred North Whitehead; בנולד ב־‏15 בפברואר 1861, ברמסגייט, קנט, בריטניה ונפטר ב־30 בדצמבר 1947, קיימברידג', ארצות הברית) היה פילוסוף, פיזיקאי ומתמטיקאי בריטי, שעסק בלוגיקה, מתמטיקה, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה חינוכית ומטאפיזיקה.

ספרו "פרינקיפיה מתמטיקה", אותו כתב עם תלמידו ברטראנד ראסל, נחשב לאחד החיבורים החשובים ביותר בתחום הלוגיקה המתמטית במאה העשרים. בהמשך חייו פנה לעיסוק בפילוסופיה של המדע ובמטאפיזיקה. בספרו ״מציאות ותהליך״ פיתח גישה פילוסופית הרואה את המציאות כתהליך של התהוות מתמדת, על פני התפיסה הרווחת של מציאות קבועה המורכבת מאובייקטים נפרדים. וויטהד מצוטט רבות באמירתו המפורסמת "הפילוסופיה האירופאית היא סדרה של הערות שוליים למשנתו של אפלטון".[1]

קריירה אקדמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב עבודתו של וייטהד במתמטיקה נעשתה כאשר היה בטריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג' (בריטניה) מ־1884 עד 1910. בשלב הבא בקריירה שלו עסק בפילוסופיה של המדע ושל החינוך כאשר התגורר בלונדון מ־1910 עד 1924. בשנת 1924 עבר לאוניברסיטת הרווארד, תקופה הנחשבת לשלב האחרון בקריירה שלו, ובמהלכה ייסד וייטהד את הפילוסופיה התהליכית. בשנת 1927 הוא הוזמן להרצות באוניברסיטת אדינבורו. הרצאות אלו הובילו לכתיבת ספרו החשוב, "תהליך ומציאות".

פילוסופיה תהליכית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנתו הפילוסופית שנוסחה בספרו "תהליך ומציאות", נקראה פילוסופיה תהליכית. זו פותחה אחר כך לתאולוגיה תהליכית על ידי תאולוגים–פילוסופים כמו צ'ארלס הארטשורן, ג'ון קוב, ודייוויד ריי גריפין.[דרוש מקור] תאולוגיה תהליכית היא שיטה להבנת אלהים והיקום. וייטהד דוחה את הדואליזם של רוח וחומר. בעיני וייטהד ליבת הדת היא אינדיבידואלית. הוא אמנם הכיר בתלותו של היחיד בחברה לה הוא שייך, אך טען כי האדם חש קודם כל את חייו פנימה, לפני שאלה מוחצנים ביחס האדם אל אחרים. קביעתו המפורסמת ביותר בנושא הדת היא ש"הדת היא מה שהיחיד עושה ביחידותו... ואם לעולם אינך ביחידותך, לעולם אינך דתי". את הדת תפס כמערכת של אמיתות כלליות המעצבות את אופיו של היחיד. וייטהד הקפיד לציין כי הגם שהשפעתה השכיחה של הדת היא טובה, אין היא בהכרח טובה תמיד. כלומר, מי שמכחיש כי הדת עלולה לגרור אלימות קנאית כנגד דתות יריבות, שוגה ב"אשליה מסוכנת". אך למרות שהדת נולדת ביחידיותו של הפרט, היא בהכרח מתרחבת גם אל המישור החברתי. בהתאם למשנתו התהליכית, לפיה יחסים ותהליכים בין עצמים הם תופעה מהותית, גם הדת מצביעה על ערכו של העולם החוץ־סובייקטיבי, קרי – חברה או קהילה – הנוצרת ומתעצבת מהיחסים הבין־אישיים בין היחידים המרכיבים אותה. במילים אחרות, היקום הוא מכלול של יחסים בין כל פרט בתוכו אל כלל הפרטים האחרים. משמעות וערך אינם קיימים עבור היחיד בבדידותו, אלא דווקא בהקשרה של החברה והכלל. לכן דתיות היא נאמנות לעולם החיצוני, רוח היחיד נכנעת לדרישות החיצוניות לה, ומעצבת את עצמה בהתאם. את הדת תיאר וייטהד כניסיונו וכמיהתו של האדם להטמיע ברגשותיו הסובייקטיביים את הנצחי האובייקטיבי המופשט. את הכמיהה האינדיבידואלית מתרגמת הדת לתוך הקשרה של מערכת אובייקטיבית של כללים ואמונות על העולם, ובכך מסייעת לבני אדם למצוא משמעות וערך לחייהם. בעיני וייטהד, מגשרת הדת בין אמיתות הפילוסופיה, לבין רגשותיהם הסובייקטיבים של בני אדם במסגרתה של חברה נתונה. לדידו תפקידה של הדת הוא להפוך את האמיתות הפילוסופיות לרכיב מעשי יישומי בעל ביטוי בחיי היומיום של המאמינים מן השורה.

עבודתו החשובה ביותר בתחום הפיזיקה הייתה תאוריה של כבידה שהתחרתה עם זו של איינשטיין במשך עשורים רבים.[דרוש מקור] התאוריה של וייטהד זכתה לתשומת לב פחותה מזו של איינשטיין, והופרכה בשנת 1972 באמצעות השוואה בין הערכים הנצפים והחזויים של קבוע הכבידה, . [דרוש מקור]

מחשבה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקווים כלליים, דעותיו הפוליטיות של וייטהד היו ליברטריאניות.[2] ביטוי תמציתי להן נמצא במשפט שכתב: "כיום, המגע בין יחידים וקבוצות מתבצע באחת משתי צורות: כוח או שכנוע. סחר הוא הדוגמה המשמעותית ביותר לשכנוע. מלחמה, עבדות וכפייה ממשלתית הם דוגמאות של כוח".[דרוש מקור]

  • A Treatise on Universal Algebra. Cambridge: Cambridge University Press, 1898
  • The Axioms of Descriptive Geometry. Cambridge: Cambridge University Press, 1907
  • with Bertrand Russell. Principia Mathematica, Volume I. Cambridge: Cambridge University Press, 1910
  • An Introduction to Mathematics. Cambridge: Cambridge University Press, 1911
  • with Bertrand Russell. Principia Mathematica, Volume II. Cambridge: Cambridge University Press, 1912
  • with Bertrand Russell. Principia Mathematica, Volume III. Cambridge: Cambridge University Press, 1913
  • The Organization of Thought Educational and Scientific. London: Williams & Norgate, 1917
  • An Enquiry Concerning the Principles of Natural Knowledge. Cambridge: Cambridge University Press, 1919
  • The Concept of Nature. Cambridge: Cambridge University Press, 1920
  • The Principle of Relativity with Applications to Physical Science. Cambridge: Cambridge University Press, 1922
  • Science and the Modern World. New York: Macmillan Company, 1925
  • Religion in the Making. New York: Macmillan Company, 1926
  • Symbolism, Its Meaning and Effect. New York: Macmillan Co., 1927
  • Process and Reality: An Essay in Cosmology. New York: Macmillan Company, 1929
  • The Aims of Education and Other Essays. New York: Macmillan Company, 1929
  • The Function of Reason. Princeton: Princeton University Press, 1929
  • Adventures of Ideas. New York: Macmillan Company, 1933
  • Nature and Life. Chicago: University of Chicago Press, 1934
  • Modes of Thought. New York: MacMillan Company, 1938
  • Essays in Science and Philosophy. London: Philosophical Library, 1947

א.נ.וייטהד, מטרות החינוך ומאמרים אחרים בשאלות החינוך, בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית, 1958

א.נ.וייטהד, גלגולן של דעות, מוסד ביאליק, 1962

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Janusz A. Polanowski, Donald W. Sherburne, Whitehead's Philosophy: Points of Connection, USA: State university of New York Press, 2004, עמ' 83
  2. ^ Adventures of Ideas p. 105, 1933 edition; p. 83, 1967 ed