לדלג לתוכן

בית החולים האנגלי ביפו

בית החולים האנגלי ביפו
בית החולים בסוף המאה ה-19
בית החולים בסוף המאה ה-19
בית החולים בסוף המאה ה-19
מידע כללי
סוג בניין עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת יפת 52, יפו (תל אביב-יפו)
מיקום יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1882
תאריך פתיחה רשמי 1882 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
קומות 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°02′56″N 34°45′09″E / 32.048861111111°N 34.752555555556°E / 32.048861111111; 34.752555555556
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
החזית המזרחית

בית החולים האנגלי, המוכר גם כ"הבית הסקוטי", הוא מבנה ברחוב יפת 52 ביפו, שנוסד בשנת 1882 כבית חולים על ידי ביאטריס "בסי" מנגאן.

בסי מנגאן, אשר נולדה באירלנד כבתו של כומר, הגיעה ליפו בשנת 1877 בשליחות מיסיונרית. בתחילת דרכה עסקה בהדרכת תפירה ורקמה בבית הספר טביתא, ובלימוד קרוא וכתוב לנשות יפו. בעקבות הבצורת והמגפות שפקדו את יפו בשנת 1878, החלה לעסוק גם בסיוע רפואי לתושבי העיר וסביבתה. היא עזרה לרופא הראשון שהועסק בבית החולים, ד"ר קייסר גוראייב, שהגיע מהקולג' האמריקאי בביירות, השתלמה כאחות והייתה אחראית על המרפאה.

בניית בית החולים החלה בשנת 1882 על ידי "החברה הנוצרית המיסיונרית" (C.M.S). בתחילת דרכו כלל בית החולים 18 מיטות שחלקן שימש גם לאשפוז תשושי נפש. בבית החולים הועסקו רופאים ממדינות שונות ומיסיונריות שהגיעו מאנגליה. עובדי בית החולים התגוררו במבנה ששכן מולו, בצדו המזרחי של רחוב יפת, ביחד עם עובדי בית הספר טביתא אשר בו פעל גם בית ספר פרוטסטנטי לבנים. ביאטריס מנגאן נפטרה ב-1885 ונקברה בבית הקברות הפרוטסטנטי ביפו. לאחר מותה עבר ניהול בית החולים לידי קונסטנטין ניוטון, ובית החולים החל לקלוט חולים מכל רחבי הארץ. מתכונת הטיפול בבית החולים כללה השמעת דרשות דתיות לפני תחילת הטיפול והחולים נאלצו להמתין זמן רב לתורם.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה השתלט צבא האימפריה העות'מאנית על המבנה, ולאחריה הוא שב ושימש כבית חולים. בית החולים פעל ברציפות עד לפרוץ מלחמת העצמאות. לאחר הקמת המדינה ובתחילת שנות החמישים, שימש מבנה בית החולים כבית ספר עברי לבנות. בשנות השישים החל לשמש כבית מלון שהופעל על ידי שוכרים סקוטים ובעקבותיהם קיבל את הכינוי "הבית הסקוטי" המוכר כיום. בית המלון, שעוצב בסגנון עתיק ומהודר, נחשב ליוקרתי וזכה להצלחה בקרב עיתונאים זרים וכן אורחים מקומיים. במשך השנים נפתחו במקום מסעדה הודית ומועדון לילה מפואר. בשנות התשעים נרכש מבנה המלון על ידי יהודי צרפתי שפתח בתהליך שימור קפדני של המבנה ועיטוריו, אשר ניזוקו במהלך השנים. תהליך השיפוץ והשימור הדייקני נמשך כשלוש שנים. בשנים האחרונות משמש המבנה כמתחם סגור לאירועים מיוחדים ופרטיים.

בתחילת שנת 2023 החלה חברת YBOX המחזיקה במתחם בתהליך שימור קפדני של ששת המבנים המצויים בו. לאחר השלמתו יהפוך המבנה להוסטל של רשת סלינה עם חדרי אירוח מסוגים שונים, וכן שני מבנים למגורים אשר ייבנו במתחם ובהם 14 יחידות דיור[1].

מבט מצפון מזרח

המבנה והחצר מוקפים בחומת כורכר גבוהה המסתירה את רובם מן הרחוב. בחצר גדלים עצים עתיקים אשר ביניהם זן של תפוזים שהיה נפוץ בארץ, וממנו פותחו בשיטת ההרכבה זני התפוזים המוכרים של ימינו. בחצר חפורה באר מים אשר שימשה לאיסוף של מי הגשמים לצורכי בית החולים.

המבנה בן שתי קומות. בקומה הראשונה קיים אולם המרוצף בדוגמת לוח שחמט. בקומה השנייה של המבנה שכנו חדרי החולים בעלי חלונות גדולים במיוחד, שמהם ניתן היה לצאת למרפסת עץ מקורה המקיפה את כל המבנה. חלונות המבנה קמורים וניתנים לסגירה באמצעות תריסי עץ. בנוסף לכך משובצים בהם חלונות עגולים בדומה לאלה המקובלים בספינות. המבנה מרוצף ריצוף צבעוני. דלתות הפנים עשויות עץ ומגולפות בצורות שונות ובין הקומות מוביל גרם מדרגות מעוצב הכולל גופי תאורה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]