לדלג לתוכן

בנלוקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בֶּנֶלוּקְס (Benelux) הוא איחוד כלכלי ופוליטי במערב אירופה הכולל את המדינות בלגיה, הולנד ולוקסמבורג. שם האזור נוצר מצירוף ההברות הראשונות של השם של כל מדינה (הולנד בהולנדית - Nederland, ומכאן: בלגיה, נדרלנד ולוקסמבורג), והוא נוצר כאיחוד כלכלי שיצרו המדינות (האיחוד הכלכלי של הבנלוקס). היום משתמשים במונח באופן כללי יותר, ולא רק כשמתכוונים לאיחוד הכלכלי. המילה "בנלוקס" נטבעה כפי הנראה על ידי כתב האקונומיסט בבלגיה באוגוסט 1946[1].

האיחוד הכלכלי של הבנלוקס הוקם בשנת 1958, והוא פעל לקידום התנועה החופשית של עובדים, שירותים וסחורות באזור. כמו כן, הקמתו תרמה מאוחר יותר להקמת האיחוד האירופי.

שטח אזור הבנלוקס: 74,102 קמ"ר. אוכלוסייתו מונה כ-30 מיליון נפש.

הסכם ראשון בין הולנד, בלגיה ולוקסמבורג נחתם בשנת 1932 ונקרא הסכם אוצ'י. בהסכם זה נקבע תהליך של הורדת מכסים בין המדינות[2]. באוקטובר 1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, חתמו הממשלות הגולות של המדינות על הסכם לקביעת שער החליפין בין גילדן הולנדי ופרנק בלגי וקבעו מנגנוני תמיכה במטבעות במקרה הצורך. בספטמבר 1944 חתמו הממשלות הגולות על הסכם ליצירת איחוד מכסים של המדינות[3][4]. ב-14 במרץ 1947 נוסף על ההסכם פרוטוקול האג וב-3 במרץ 1958 נחתם חוזה בנלוקס שקבע מעבר חופשי של עובדים, סחורות, שירותים והון בין המדינות.

ראשי המדינות ניסו גם לנהל יחסי חוץ מתואמים בנושאים שעמדו על סדר היום העולמי, כמו היחס לישראל ב-1948[5], ודיוני נאט"ו[6].

כן ניהלו חברות בנלוקס דיונים משותפים עם מדינות אחרות על הסכמי סחר[7] ופטור מאשרות באופן משותף[8]. במקרים מיוחדים, מורשות רשויות השיטור של כל אחת מהמדינות לעבור למדינה אחרת ללא אישורים רבים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]