לדלג לתוכן

גדעון פת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדעון פת
גדעון פת, 1980
גדעון פת, 1980
גדעון פת, 1980
לידה 2 בפברואר 1933
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 26 באפריל 2020 (בגיל 87)
סביון, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת ניו יורק
מפלגה הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה גח"ל, הליכוד
שר הבינוי והשיכון ה־9
20 ביוני 197715 בינואר 1979
(שנה)
תחת ראש הממשלה מנחם בגין
שר התעשייה, המסחר והתיירות ה־12
(שר התיירות עד 11 באוגוסט 1981, אחריו: אברהם שריר)
15 בינואר 197913 בספטמבר 1984
(5 שנים)
תחת ראשי הממשלה מנחם בגין ויצחק שמיר
שר המדע והפיתוח ה־2
13 בספטמבר 198422 בדצמבר 1988
(4 שנים)
תחת ראשי הממשלה שמעון פרס ויצחק שמיר
שר התיירות ה־4
22 בדצמבר 198813 ביולי 1992
(3 שנים)
תחת ראש הממשלה יצחק שמיר
חבר הכנסת
29 בינואר 197017 ביוני 1996
(26 שנים)
כנסות 7 - 13
יו"ר ועדת הכלכלה ה־11
27 ביולי 19924 באוגוסט 1993
(שנה)
1 באוגוסט 199431 באוגוסט 1995
(שנה)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ראש עיריית אילת גד כץ ושר התיירות גדעון פת עם ליווי של בדואים בפתיחת עונת התיירות באילת, 1980
פת מצביע עבור יצחק שמיר לתפקיד יו"ר הכנסת, בפתיחת מושב הכנסת התשיעית, יוני 1977

גדעון פַּת (2 בפברואר 193326 באפריל 2020) היה כלכלן, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, חבר הנהלת הליכוד, וחבר מרכז "מכבי" בישראל.

גדעון מרקוס נולד בירושלים. הוא גדל אצל דודתו חיה פת, בעלת "קפה פת" בעיר, ולימים אימץ את שם משפחתה. התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל.

בשנים 19531955, היה מנהל לשכתו של שר התחבורה, יוסף ספיר, איש "הציונים הכלליים".[1] באמצע שנות ה-50 נסע לארצות הברית, שם היה פעיל בהסתדרות הציונית וקיבל תואר ראשון ב"כלכלה וסחר בין-לאומי" מאוניברסיטת ניו יורק. ב-1967, עם הקמת ממשלת הליכוד הלאומי, מונה ספיר לשר בלי תיק, ופת שב לישראל לנהל את לשכתו.[2] בשנת 1968 נבחר להנהלת "מכבי".[3]

קריירה ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת השביעית התמודד מטעם המפלגה הליברלית ברשימת גח"ל, ונחשב לנציג הצעירים.[4] הוא נכנס לרשימה במקום גבולי[5] ולא נבחר לכנסת השביעית. פת נכנס לכנסת ב-1970, עקב פטירתו של אריה בן-אליעזר.[6]

בממשלה ה-18 בראשות מנחם בגין, שהוקמה אחרי הבחירות לכנסת התשיעית, שימש כשר הבינוי והשיכון. בתקופת כהונתו יצא לפועל "פרויקט שיקום שכונות".

בינואר 1979 מונה לשר התעשייה, המסחר והתיירות. באותה שנה עמד פת בראש ועדה על שמו, אשר בחנה דרכים לפיתוח התיירות באילת, בעקבות המשבר בענף התיירות.

בממשלה ה-19 שימש כשר התיירות עד אוגוסט 1981 ולאחר מכן שוב כשר התעשייה והמסחר, תפקיד בו המשיך גם בממשלה ה-20.[7] בממשלות ה-21 וה-22 שימש כשר המדע והפיתוח.[8] בכנסת ה-12 שימש בשתי הממשלות שוב כשר התיירות. בחלק מזמן כהונתה של הכנסת השלוש עשרה היה יו"ר ועדת הכלכלה.

במפלגה הליברלית, ובהמשך בתוך "הליכוד", בלטה היריבות בין גדעון פת ליצחק מודעי, שהתבטאה גם בחילופי דברים קשים ביניהם.[9]

עם פרישתו מהכנסת בשנת 1996, כיהן פת כנשיא "הבונדס" עד שנת 2002,[10] וכן כיהן כנשיא המועצה לישראל יפה.[11]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פת התגורר בסביון והיה אב לשלושה בנים. את רעייתו אן, בתו של קרול פיקל, מחלוצי תעשיית היהלומים בארץ ישראל, הכיר בעת לימודיו בניו יורק. היה גיסו של שמואל טולידאנו.

פת נפטר ב-26 באפריל 2020 בגיל 87.[12]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יאיר קוטלר, הנבחרת הלאומית, כרך ב', פרק א' (9), ירדן הוצאה לאור, 1988, עמודים 220 - 239

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גדעון פת בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לא בסמכות שר התחבורה, על המשמר, 15 במרץ 1953
    מקבלי פניו של שר התחבורה, הארץ, 11 במאי 1955
  2. ^ ניבה לניר, פת עם כל דבר, דבר, 2 בדצמבר 1983
  3. ^ נבחרה הנהלה למרכז מכבי, מעריב, 1 ביולי 1968
  4. ^ יהושע ביצור, הכיסאות המתפנים של גח"ל, מעריב, 28 במרץ 1969
  5. ^ מרכז הליברלים אישר את הרשימה, דבר, 24 בספטמבר 1969
  6. ^ ג. פת מגח"ל לכנסת, למרחב, 30 בינואר 1970
    גדעון פת — ח"כ חדש מגח"ל, דבר, 11 בפברואר 1970
  7. ^ התערבות מיידית, ביקשה הנהלת מפעל רוגוזין באשדוד משר התעשיה והמסחר, גדעון פת, חדשות, 14 במרץ 1984
  8. ^ אריאלה רבדל, דווקא פת, כותרת ראשית, 26 בפברואר 1986
  9. ^ אבי בטלהיים, מריבות בצמרת, מעריב, 19 בדצמבר 1980, המשך, מעריב, 19 בדצמבר 1980
    אבי בטלהיים, "אני צובע בשחור? הרי הכל שחור", מעריב, 23 באוגוסט 1985
    אבי בטלהיים, "ריח של קנוניה עולה מסיכום מודעי־לוי; זו הצעה בזויה ומזיקה", מעריב, 11 ביוני 1986
    מנחם רהט, מודעי: גדעון פת הוא הטיפש של העיירה, מעריב, 30 במאי 1989
  10. ^ חיים הנדוורקר, מי צריך את הבונדס, באתר הארץ, 8 בינואר 2002
  11. ^ אבי בר-אלי, המועמד של מופז לתפקיד יו"ר הרכבת - השר לשעבר גדעון פת, באתר TheMarker‏, 22 ביולי 2007
  12. ^ ירון דרוקמן ואיתמר אייכנר, הלך לעולמו השר לשעבר גדעון פת, באתר ynet, 27 באפריל 2020