לדלג לתוכן

דיאטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דִּיאֵטָהיוונית: Δίαιτα, אורח חיים, בעברית: בָּרוּת או תַּפְרִיט תְּזוּנָה) היא כלל המזון הנצרך על ידי אורגניזם,[1] או לחלופין, דפוס התזונה של אורגניזם. בבני אדם דפוס זה משתנה לפי מגבלותיו של הפרט, השקפת עולמו או המסגרת החברתית שבה הוא חי.

בעברית בשפת היום-יום, המילה "דיאטה" מתייחסת לרוב לדיאטת הרזיה – ואילו בלועזית היא מתייחסת בכלליות לכל "אורח חיים תזונתי".

תזונה נכונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזון משמש להפקת אנרגיה ולבניית רקמות הגוף וחידושן. חוסר איזון בין כמות האנרגיה הנצרכת לזו המנוצלת על ידי הגוף מתבטאת ברעב, או לחלופין בגדילה בנפח רקמת השומן בגוף. כמו כן, חוסר איזון בחומרי הבניין, בין אם מדובר בעודף או בחסר, עלול גם כן לגרום למחלות או לתפקוד לקוי של הגוף. מבחינה בריאותית, לצורך שמירה על איזונים אלה, על האדם לפתח הרגלי תזונה המבוססים על כל אבות המזון: חלבונים, פחמימות, שומנים, ויטמינים ומינרלים. הרגלים אלה נקראים "תזונה נכונה".

בחברת השפע המערבית, מזון נמצא בשפע על כל סוגיו, לכן גם אנשים אשר אינם מעוניינים בירידה או עלייה במשקל מתייעצים לעיתים עם תזונאי כדי לוודא צריכה של כל אבות המזון בכמות המתאימה וכדי להרכיב תפריט יומי שיכלול את כולם. כך ניתן למנוע מצב של חסרים בגוף, אם כי רוב מחלות החסר הפכו נדירות ביותר בעשרות השנים האחרונות. עם זאת, תפריט יומי לא מאוזן באופן קיצוני עלול עדיין לגרום להן. ניתן לבצע בדיקת דם על מנת לגלות עודף או חסר בחומרים חיוניים בגוף.

משרד הבריאות בכל מדינה מפרסם המלצות לתזונה נכונה. ניתן לבדוק על פי המלצות אלה כי התפריט היומי אכן מגוון ומכיל את כל אבות המזון. המלצות אלה כלליות בלבד, לא מכילות כמויות מומלצות (בשל השוני בין הנתונים של כל אדם) ותלויות במחקרים שונים שמתבצעים בכל מדינה. בארצות הברית לדוגמה, עלתה קרנן של דיאטות דלות-פחמימות כגון דיאטת אטקינס, ובעקבות שיטפון המאמרים בגנות עודף הפחמימות שנצרכות על ידי העם האמריקאי, עדכנה מחלקת הבריאות האמריקאית את המלצותיה והפחיתה את כמות מנות הפחמימות המומלצות לצריכה.

ישנם מחקרים הקושרים בין הדיאטה בינקות לכושר ההשתכרות בבגרות. מחקר שהתפרסם בכתב העת הרפואי הבריטי "The Lancet" מצא כי אנשים גואטמלים שהניקו אותם היטב מיד לאחר שנולדו, מרוויחים בממוצע יותר מ-50% במשכורת מאשר אלו שלא הניקו אותם. "The blind trial" ביצע מחקר בו למספר מסוים של פעוטות הוענקה תוספת תזונתית גבוהה, ולמספר מסוים של פעוטות הוענקה תוספת תזונתית נמוכה. תוצאת המחקר הייתה, שהפעוטות שקיבלו תוספת תזונתית גבוהה, קיבלו בממוצע שכר גבוה יותר כמבוגרים.[2]

בשנת 2021 צוות חוקרים מאוניברסיטת טאפטס, בשיתוף תאגיד דנונה, פרסם בכתב העת Nature Food מטעם Nature מחקר, אותו כינו "מצפן מזון", ובו שכללו החוקרים למעלה מ־8,000 מאכלים על פי 54 קריטריונים, ודירגו את המאכלים השונים בציונים בין 1 ל־100, במטרה לספק נתונים שיאפשרו הרכבה פשוטה של דיאטה המבוססת על מזון בריא.[3][4]

דיאטה מבוססת צרכים בריאותיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים בעלי מגבלות בריאותיות לעיתים נאלצים להתאים את אורח חייהם, לרבות הדיאטה שלהם, למגבלותיהם הגופניות ולהתמיד בכך, על מנת לשמור על בריאותם. דוגמאות להתאמת הדיאטה לצרכים בריאותיים ניתן למצוא בקרב חולי סוכרת, אשר נוהגים בדיאטה דלת־סוכר, בקרב בעלי לחץ דם גבוה, אשר נוהגים בדיאטה דלת־מלח, ובקרב הסובלים מאלרגיה או רגישות לחומרי מזון מסוימים, אשר נמנעים מלאכול מאכלים המכילים חומרים אלה.

דיאטה מבוססת דת ותרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם סוגי תרבויות ודתות המגבילים את סוגי המזון המקובלים בדיאטה שלהם. איסורים אלה אף גובלים בטאבו. דוגמאות לדיאטה מבוססת דת ניתן למצוא ביהדות, שבה קיים ציווי לאכול אוכל כשר בלבד, באסלאם, שבו קיים ציווי לאכול רק חלאל, ובהינדואיזם, שבו אין אוכלים בשר של פרה. כמו כן, בתרבות המערבית מקובל שלא לאכול חרקים, אך במדינות מסוימות במזרח הרחוק הדבר כן מקובל.

דיאטה מסורתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאטה מסורתית היא דיאטה המורכבת מסוגי מזון שאדם יכול למצוא או לגדל בסביבתו הקרובה, וזאת בנוסף למגבלות של התרבות שבה הוא חי. הדבר אופייני לתרבויות ילידיות, כגון האינדיאנים באמריקה או האבוריג'ינים באוסטרליה. דיאטה מסוג זה היא עונתית ותלויה גם במיקום הגאוגרפי. למשל, אנשים הגרים בסמוך לים יתבססו על דיג.

בשל תהליכי הגלובליזציה, הדיאטה המסורתית הולכת ופוחתת בעולם. כנגד מגמה זו פועל ארגון מזון איטי, השם לו למטרה לשמר את המזון המסורתי.

דיאטה מבוססת השקפת עולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן קבוצות של אנשים הבוחרים לוותר על מקורות אוכל מחיות, מטעמי בריאות, מוסר או צמצום הפגיעה האנושית בסביבה. ויתורים אלה משתנים בהיקפם ובהם ניתן למנות את הצמחונות, הטבעונות, הטבעונאות והפרוטרייניזם. סופרים כמו ג'ונתן ספרן פויר, מייקל פולן ומארק ביטמן[5] מעודדים לצמצום בצריכת בשר החיות בעולם המפותח, על מנת לשפר את הבריאות ולצמצם את הפגיעה בסביבה. עם זאת, לאורחות חיים אלה נלווית לעיתים לקיחת תוספי תזונה על מנת להשלים חסרים תזונתיים שעלולים לנבוע מאותם ויתורים.

כמו כן, ישנם אנשים הנמנעים מאכילת מזון שאינו אורגני משום שבתעשיית המזון משתמשים בכימיקלים להדברה, בדשנים כימיים, בתרופות, בהורמונים ובהנדסה גנטית על מנת להגדיל את הייצור.

דיאטה מבוססת יכולת כלכלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לתרבות, דת והשקפת עולם, דיאטה גם מושפעת מהכלכלה. לאורך ההיסטוריה וגם בזמננו, עוני הוא לעיתים קרובות הסיבה לתת-תזונה, עקב אי היכולת לעמוד במחיר של מזון איכותי, או מזון דל קלוריות נטול סוכר וכדומה, אשר לרוב יקר יותר.

דיאטות לניהול משקל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – דיאטת הרזיה, דיאטת השמנה

בדיאטות לניהול משקל נוצר פער בין האנרגיה הנצרכת באמצעות מזון לבין האנרגיה המנוצלת על ידי הגוף. כאשר מדובר בדיאטות הרזיה האנרגיה המנוצלת גדולה מזו הנצרכת, ואילו כאשר מדובר בדיאטות השמנה האנרגיה הנצרכת גדולה מזו המנוצלת. ישנן סיבות שונות לניהול דיאטת משקל: מראה חיצוני, עיסוק בספורט ובריאות, לרבות בריאות הלב וכלי הדם ומניעת סרטן. דיאטות אלו בדרך כלל מומלצות בשיתוף עם התעמלות. במקרים קיצוניים של דיאטות מסוג זה מדובר בהפרעות אכילה, כגון אנורקסיה או בולימיה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "Dietary Guidelines for Americans" (National guidelines). Office of Disease Prevention and Health Promotion, U.S. Department of Health and Human Services.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]