לדלג לתוכן

דיוויזיית הצנחנים הראשונה (ורמאכט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיוויזיית הצנחנים הראשונה
1. Fallschirmjäger-Division
סמל הדיוויזיה
סמל הדיוויזיה
פרטים
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
שיוך ורמאכט
סוג חיל רגלים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1 בספטמבר 19382 במאי 1945 (6 שנים)
מלחמות מלחמת העולם השנייה
פיקוד
מפקדים ראו בהמשך

דיוויזיית הצנחנים הראשונהגרמנית: 1. Fallschirm-Jäger-Division) הייתה דיוויזיית פאלשירמייגר של הלופטוואפה במהלך מלחמת העולם השנייה, שלחמה בזירות השונות של המלחמה.

הדיוויזיה הוקמה ב-1 בספטמבר 1938 כהדיוויזיה האווירית השביעית, והועמדה תחת פיקוד קורט שטודנט. ב-9 באפריל 1940 הוצנחו כוחות הדיוויזיה בעת הפלישה לדנמרק. בפעולה זו, שנודעה כצניחה הצבאית המבצעית הראשונה, השתלטו הצנחנים על שדה התעופה באולבורג. שדה תעופה זה היה נקודת מפתח בעת הפלישה לנורווגיה. בנוסף נכבשו באותו היום גשרים הסמוכים לאולבורג וכן מבצר באי מסנדו. כמו כן, בעת המערכה בנורווגיה השתלטו הצנחנים על הבסיס האווירי המוגן סולה, ליד סטוונגר. במהלך הפלישה נחלו גם הכוחות תבוסה, בעת שפלוגת צנחנים, שהוצנחה ליד הכפר וצומת מסילות הברזל דומבס, הושמדה לאחר חמישה ימי לחימה כנגד הצבא הנורווגי ב-14 באפריל 1940.

לוחם פאלשירמייגר בעמדת מארב עם רובה FG42.

ב-10 במאי אותה שנה ביצעו כוחות הדיוויזיה את הפשיטה המוטסת על מצודת אבן אמאל. על תכנון הפעולה הופקד גנרל קורט שטודנט[1], מפקד הדיוויזיה האווירית ה-7. על מנת לחדור את כיפות הבטון הכינו מהנדסי הוורמאכט מטענים חלולים מיוחדים. הכוח שנבחר למשימה היה בן 500 צנחנים וכונה כוח הסער של קוך, על שם מפקדו האופטמן (סרן) ולטר קוך. קוך עצמו, נבחר לפקד על הפעולה בידי שטודנט והיטלר גם יחד[2]. מתוך הכוח הזה נבחרה פלוגת צנחנים אשר הייתה מוכשרת גם כאנשי הנדסה קרבית בפיקוד סגן רודולף ויציג נחות על גג המבצר ולהשתלט עליו. בצירוף של תכנון מדוקדק ומודיעין מדויק, וכן חוסר מוכנות מהצד הבלגי, בוצעה התוכנית של היטלר באופן מושלם ובהצלחה מוחלטת. בתחילה נחת כוח משימה ראשוני בפיקוד ויציג בדאונים על "גג" המצודה, ופוצץ את כיפות הבטון באמצעות מטענים חלולים, בהם השתמשו כדי להשמיד או לנטרל את ה"כיפות" בהן הותקנו תותחים. אל מול עמדות המקלעים השתמשו הצנחנים בלהביורים. הבלגים הצליחו להשמיד את אחד הגשרים, ובכך מנעו את מעבר הכוחות הגרמנים, אך גם מעבר תגבורות להגנת המצודה[3].

ההצנחה המפורסמת ביותר של כוחות הדיוויזיה הייתה במהלך הקרב על כרתים (מאי 1941), שבמהלכה הוצנחה כל הדיוויזיה האווירית ה-7 יחד עם הדיוויזיה ההררית ה-5. זהו היה המבצע המוצנח הראשון של הורמאכט בקנה מידה גדול. במהלך הקרב על כרתים הצנחנים ספגו אבדות כבדות, בעיקר בשל העובדה שהמודיעין הבריטי ידע על הכוונה להצניח חיילים לאי. הדבר שכנע את אדולף היטלר לוותר על מבצעים מוצנחים בקנה מידה גדול בהמשך המלחמה.

באוקטובר 1941 לחמו כוחות הדיוויזיה בקרב לנינגרד, ועד להוצאתם מהקו בדצמבר אותה שנה, ספגו כוחות הדיוויזיה הרוגים ופצועים. בשנים 19421943 שהו כוחות הדיוויזיה לסירוגין, בגרמניה, צרפת ורוסיה, וב-1 במאי 1943 שונה שם הדיוויזיה לדיוויזיית הצנחנים הראשונה.

ב-10 ביולי 1943 נשלחה הדיוויזיה לסיציליה, שם לחמה בניסיון לבלום את פלישת בעלות הברית לסיציליה, וב-17 באוגוסט פונו הכוחות דרך מצרי מסינה בחזרה לאיטליה. לאחר מכן לחמו כוחות הדיוויזיה בעקשנות רבה כנגד פלישת בעלות הברית לאיטליה, והתבלטה במיוחד בקרב מונטה קאסינו. לאחר הפצצת מונטה קאסינו על ידי בעלות הברית נותרו חורבות רבות ששימשו כמעוזי הגנה מצוינים לצנחנים. עובדה זו סייעה להם לעמוד בפני הסתערויות חוזרות ונשנות מצד בעלות הברית. הם כונו בפי בעלות הברית "השדים הירוקים" ונודעו כמגנים עקשניים. בסופו של דבר הצנחנים נסוגו כדי להימנע מכיתור. לאחר מכן המשיכה הדיוויזיה להילחם בקרבות השונים באיטליה, ולאחר מתקפת האביב של בעלות הברית בצפון איטליה נכנעו כוחות הדיוויזיה ב-2 במאי 1945 יחד עם שאר כוחות קבוצת ארמיות C לכוחות בעלות הברית. .

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ באזיל לידל הארט, "הצד השני של הגבעה - שיחות עם גנרלים גרמנים", הוצאת מערכות, 1986, עמודים 118-119.
  2. ^ ג'ון גאלבין, "היורדים לקרב", הוצאת מערכות, 1972, עמודים 35-36.
  3. ^ ג'ון גאלבין, "היורדים לקרב", הוצאת מערכות, 1972, עמודים 37-40.