לדלג לתוכן

הדת בגבולות התבונה בלבד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדת בגבולות התבונה בלבד
Die Religion innerhalb der Grenzen der bloßen Vernunft
מידע כללי
מאת עמנואל קאנט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מסה עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא פילוסופיה, פילוסופיה של הדת עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1793 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עמנואל קאנט
Immanuel Kant
Immanuel Kant
אנשים
ג'ורג' ברקלירנה דקארטיוהאן גוטליב פיכטהפרידריך היינריך יעקביגאורג וילהלם פרידריך הגלדייוויד יוםארתור שופנהאוארברוך שפינוזה
עבודות חשובות
ביקורת התבונה הטהורהההקדמותמהי נאורות?הנחת יסוד למטפיזיקה של המידותביקורת התבונה המעשיתביקורת כוח השיפוטהדת בגבולות התבונה בלבדמטפיזיקה של המידותלשלום הנצחי
קאנטיאניזם ואתיקה קאנטיאנית
אידיאליזם טרנסצנדנטליפילוסופיה ביקורתיתסכמהאפריורי ואפוסטריוריאנליטי וסינתטינואומנההדבר כשלעצמוקטגוריותהצו הקטגוריצו היפותטימקסימה"ממלכת התכליות"אפרצפציה טרנסצנדנטליתאסתטיקה טרנסצנדנטלית
נושאים קרובים
אידיאליזם גרמנינאו-קאנטיאניזם

הדת בגבולות התבונה בלבדגרמנית: Die Religion innerhalb der Grenzen der bloßen Vernunft) הוא חיבור פילוסופי משנת 1793 מאת עמנואל קאנט. אף על פי שבזמן פרסמו עורר מחלוקת רבה, לחיבור נותרה השפעה עצומה והמתמשכת על תולדות התאולוגיה ועל הפילוסופיה של הדת.

החיבור מורכב מארבעה חלקים (Stücke; בתרגום העברי: "פרשות") שנכתבו במקור כסדרה של ארבעה מאמרים לכתב עת. קאנט מותח בספר ביקורת חריפה על טקסים, אמונות טפלות ועל ההיררכיה הכנסייתית.[1]

הספר נחשב לחיבור השיטתי הגדול האחרון של קאנט, ויש המחשבים אותו כ"ביקורת הרביעית"[2][3] (אחרי ביקורת התבונה הטהורה, ביקורת התבונה המעשית, וביקורת כוח השיפוט).

הספר תורגם לעברית בידי נתן רוטנשטרייך ויצא במוסד ביאליק בשנת 1985.

צנזורה מלכותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה הראשונה הופיעה במקור באפריל 1792, כמאמר בכתב העת "ברלינישה מונאטשריפט" (אנ'), אשר בו פרסם גם חיבורו "תשובה לשאלה: מהי נאורות?". ניסיונו של קאנט לפרסם את הגרסה השנייה בכתב העת נתקל בהתנגדות הצנזורה של פרידריך וילהלם השני, מלך פרוסיה. קאנט דאג לפרסם את ארבע היצירות כספר, ולנתב אותו דרך המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת יינה כדי למנוע את הצורך בצנזורה תאולוגית. קאנט ננזף על פעולה זו של חוסר ציות כשבכל זאת פרסם מהדורה שנייה בשנת 1794. הצנזורה התרגזה כל כך, עד שארגנה צו מלכותי המחייב את קאנט לעולם לא לפרסם או אפילו לדבר בפומבי על דת.

משמעות הכותרת ותרגומיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש במילה הגרמנית "bloßen" ("בלבד", "גרידא", וגם "חשוף" או "עירום") בכותרת הספר המקורית מבוססת על מטאפורה שקאנט מציג בהקדמות ומשתמש בה בשאר הספר, לפיה הדת התבונית מתוארת כגוף עירום ("חשוף") ואילו דתות היסטוריות נחשבות ל"לבוש" שאינו מתאים עבורה, כדי להעביר אמיתות דתיות לאוכלוסייה.

באנגלית נשמר כפל המשמעות בעזרת המילה "bare", אך התרגום העברי למילה "בלבד" מתרחק מהמטאפורה של קאנט.

תרגומים לאנגלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Religion Within the Boundary of Pure Reason Semple translation 1838
  • Werner S. Pluhar, Religion within the Bounds of Bare Reason. Indianapolis: Hackett Publishing Company, 2009. Description & arrow-searchable table of Contents. With an Introduction by Stephen Palmquist.
  • Allen W. Wood and George di Giovanni, Religion within the Boundaries of Mere Reason. Cambridge: Cambridge University Press, 1998. With an Introduction by Robert Merrihew Adams. Also included in Immanuel Kant: Religion and Rational Theology, volume 6 of The Cambridge Edition of the Works of Immanuel Kant, pp.55-215.
  • Theodore M. Greene and Hoyt H. Hudson, Religion within the Limits of Reason Alone. New York: Harper and Brothers, 1934/1960.
  • T.K. Abbott, translation of the First Piece only, on pp.323-360 of Immanuel Kant's Critique of Practical Reason and Other Works in Theory of Ethics. London: Longmans, Green & Co., Ltd, 1873.
  • J.W. Semple, (title unknown). Edinburgh: Thomas Clark, 1838/1848.
  • John Richardson, Religion within the Boundaries of Naked Reason extracts in J.S. Beck's The Principles of Critical Philosophy (1798). Revised and reprinted in Richardson's Essays and Treatises (London: William Richardson, 1799), volume 2, pp.367-422.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Chris L. Firestone, Stephen R. Palmquist (eds.), Kant and the New Philosophy of Religion, Indiana University Press, 2006.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ https://plato.stanford.edu/entries/kant-religion/
  2. ^ Stephen R. Palmquist, Comprehensive Commentary on Kant's Religion Within the Bounds of Bare Reason, 2015, עמ' 6
  3. ^ "Kant developed his concept of autonomy first in a political context, as a plea for freedom of the press; then in the context of his moral philosophy, in both its executive and legislative dimensions; and finally, in his philosophy of religion, his contribution to the Enlightenment project in philosophy of religion that I call “religion within the limits of reason alone,” borrowing the title of his “fourth Critique.”" Westphal, Merold., In Praise of Heteronomy: Making Room for Revelation. Indiana University Press, 2017, p.58