לדלג לתוכן

החזית העממית לשחרור תיגראי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
החזית העממית לשחרור תיגראי
ሕዝባዊ ወያኔ ሓርነት ትግራይ
סמל המפלגה
סמל המפלגה
מדינה אתיופיהאתיופיה אתיופיה
מנהיגים דברה-ציון גברה-מיכאל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 18 בפברואר 1975 – הווה (49 שנים)
אידאולוגיות סוציאליזם דמוקרטי
מטה מקלה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החזית העממית לשחרור תיגראי (TPLF) היא מפלגת השלטון לשעבר וארגון צבאי למחצה באתיופיה, שמוקד כוחו הוא מחוז תיגראי. החל משנת 2020, הארגון נמצא במלחמה עם ממשלת אתיופיה ומוגדר על ידה כארגון טרור.

על אף שיצגה מיעוט קטן, הייתה המפלגה הסיעה הדומיננטית במפלגת האיחדג, לאחר מלחמת האזרחים האתיופית. בבחירות האחרונות לבית הנבחרים האתיופי, שהתקיימו במאי 2010, היא זכתה ב-499 מושבים מתוך 547 מושבים (91%)[1]. בבחירות לבית הנבחרים במחוז תיגראי האיחדג זכתה בכל 152 המושבים[2]. ב-2019 פורק האיחדג וראש הממשלה אבי אחמד הקים מפלגת שלטון חדשה, שלא כללה את ה-TPLF. אירוע זה ומשברים נוספים הובילו לעוינות ובסופו של דבר למלחמת אזרחים. המנהל הכללי של ארגון הבריאות העולמי תאודרוס אדהנום גברה-יסוס היה בעבר חבר בארגון.


המפלגה מכונה גם הווחת (ህወሓት) (ראשית תבות מתיגרינית: ሕዝባዊ ወያኔ ሓርነት ትግራይ; בתעתיק לעברית: הזבאווי וויאנה חרנת תיגראי) ו-ትህነግ באמהרית. היא מוכרת גם בכינוי וויאנה, ובקרב מבקריה גם בכינוי "ג׳ונטה" (החונטה). היא מפלגה חצי צבאית השלטת במחוז תיגראי כ-50 שנה ומנהלת מרד נגד ממשלת אתיופיה משנת 2020. בעקבות המלחמה הוכרזה על ידי ממשלת אתיופיה כארגון טרור.

מחוז התיגראינים באתיופיה

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 כשאתיופיה הייתה תחת שלטון הדרג, קבוצה של מהפכנים תיגראינים הקימו את הארגון הלאומי התיגראיני. ארגון זה יצר תאים סודיים וערך תעמולה מוגברת באזורים המיושבים בתיגראינים. הארגון הטיגראני היה בין הארגונים החשובים והמשפיעים וגייס תיגראינים רבים למען התקוממות נגד השלטון הצבאי ועצמאות תיגראי. לאחר שהחונטה הצבאית הצליחה לבלום את הארגון הוא קרא להתקוממות צבאית בכל רחבי אתיופיה כנגד המשטר. בפברואר 1975 לאחר שינוי ארגוני וצבאי ארגון זה שינה את שמו ל"החזית העממית לשחרור תיגראי"[3] .בדומה לשעביה הארגון זכה לתמיכה של אויבות אתיופיה במיוחד מצרים וסודאן.

בדומה לארגונים אחרים בהם השעביה האריתראי, הוויאנה (יחד עם התנועה העממית-דמוקרטית האתיופית) נלחמה כנגד שלטונו הצבאי של מנגיסטו היילה מריאם, ושלטה באזורים נרחבים בוואלו ובאגמדיר[4]. ב-1983, הגוף שהקים את הוויאנה, ייסד גוף פוליטי בשם הליגה המרקסיסטית-לניניסטית התיגראינית על פי מודל מפלגת העבודה האלבנית. הליגה המרכסיסטית הציגה עצמה באתיופיה בשם וויאנה[5].

הוויאנה הונהג על ידי וועדה מרכזית ופוליטביורו. ארגון הוויאנה חולק לארבעה ארגונים אזורים, מהם שלושה בתיגראי ואחד מחוץ לאתיופיה שפעל במישוריים דיפלומטיים. כל אחד מהארגונים האזורים היה בעל חברי פוליטביורו שתיאמו את הפעולות עם הארגון המרכזי. ארגון החוץ ניהל מאבק דיפלומטי כנגד המשטר האתיופי בעיקר בסודאן, במזרח התיכון, באירופה ובצפון אמריקה[6].

עקב הצלחת הוויאנה בהשתלטות על אתיופיה ב-1991 וההתמוטטות של השלטון הקומוניסטי באלבניה, הוויאנה נטש את האידיאלוגיה המרקסיסטית-לניניסטית. ההנהגה של הוויאנה טענה שהליגה המרקסיסטית-לניניסית התיגראינית פורקה כאשר הארגון הצטרף לאיחדג שהצליחה להשתלט על אתיופיה לאחר ההתמוטטות הדרג ב-1991. מלס זנאווי, שכיהן כראש ממשלת אתיופיה, היה יושב ראש הסיעה ומנהיגה מ-1979 ועד למותו ב-2012

בנובמבר 2019, איחדג פורק, וראש הממשלה ויו"ר האיחדג, אבי אחמד, מיזג שלוש מהמפלגות המרכיבות אותה (לא כולל ה-TPLF) למפלגת השגשוג החדשה, אשר נוסדה רשמית ב-1 בדצמבר 2019.

בנובמבר 2020 פרצה מלחמת תיגראי בין המפלגה לשלטון הפדרלי. הלחימה התקימה במחוז תיגראי ובמחוזות נוספים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ EPRDF Wins 499 Of 547 Federal Parliamentary Seats: NEBE - Ethiopian News
  2. ^ בחירות באפריקה
  3. ^ טורסטאנסון גוסטה, המאבק בתיגראי, עמודים 4-5.
  4. ^ טורסטאנסון גוסטה, המאבק בתיגראי, עמוד 8.
  5. ^ אותו הארגון שהתקומם כנגד הקיסר היילה סלאסי ב-1943. להרחבה ראה: מרד הוויאנה.
  6. ^ טורסטאנסון גוסטה, המאבק בתיגראי, עמוד 8.