לדלג לתוכן

טאבולה ראסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
לוח שעווה עם חרט
דמות אישה (נביאה עם טאבולה ראסה), דייגו ולסקס, 1648

טאבולה ראסהלטינית: Tabula rasa, "לוח חלק") הוא מונח המציין תאוריה לפיה בני אדם נולדים ללא מידע פנימי אלא כ"לוח חלק". הידע האינדיבידואלי נצבר כחלק מניסיון החיים ומתפיסת העולם דרך החושים.

בתרבות המערבית ניתן למצוא עדויות לרעיון ה"טאבולה ראסה" עוד מימיו של אריסטו:

"המחשבות נמצאות בתודעה באותו אופן כמו שמכתבים מונחים על שולחן נקי מכל סימן. זה בדיוק מה שקורה בתודעה"

אריסטו

במסכת אבות אומר התנא אלישע בן אבויה:

"הלומד ילד, למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר חדש. והלומד זקן למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר מחוק."

אך רעיונותיהם של אריסטו ושל אלישע בן אבויה נשכחו למשך מאות שנים עד למאה ה-13 בה תומאס אקווינס החזיר את רעיונותיו של אריסטו לדעת המחשבה המודרנית. כתביו של אקווינס, למרות שהוצגו בפני הציבור, לא זכו להתייחסות משמעותית במשך כמה מאות שנים עד להופעתו של הפילוסוף ג'ון לוק במאה ה-17. לוק הציג את הגישה האמפיריציסטית, לפיה הילוד הוא דף חלק אשר צובר מידע אך ורק מהסביבה וניסיון חייו. תיאורית "טאבולה ראסה" מופיע גם בכתביו של זיגמונד פרויד.

ראיות סותרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שבניגוד לבעלי חיים אחרים שנולדים עם יכולות מתקדמות כמו היכולת לעמוד וללכת, בני האדם נולדים עם מעט מאוד ידע מובנה, הרעיון שהאדם נולד ללא שום מידע פנימי איננו מקובל היום ברוב ענפי המדע. דוגמאות לידע מובנה במוח האנושי הן למשל רפלקס מורו שמופיע בתינוקות שאך נולדו או החיבה של בני אדם למגורים בקרבת נופי טבע של כרי דשא ומים למרות שבימינו כבר אינם רלוונטיים להישרדות של האדם המודרני.

במדע, "טאבולה ראסה" נחשב למודל המסוגל לחתור לכיוון מטרה מוגדרת על ידי שימוש בחוקים בסיסיים של לימוד עצמי. כיום סבורים מדענים שהמוח עובד כמכונה הניתנת לתכנות, בעלת סט מוגדר של חוקים אשר בעזרת המידע שנקלט דרך החושים מעדנת את תגובותיו של האדם למען ביצוע טוב יותר של המשימות העומדות בפניו. ניסיון לחקות דרך פעולה זו בעזרת מחשבים הוליד את מודל רשת נוירונים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]