לדלג לתוכן

טלי תמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טלי תמיר
טלי תמיר, 2014
טלי תמיר, 2014
לידה 2 במרץ 1954 (בת 70)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה אוצרת וחוקרת של אמנות ישראלית
talitamir.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טלי תמיר (נולדה ב-2 במרץ 1954) היא אוצרת וחוקרת של אמנות ישראלית. בעבודתה כאוצרת היא עוסקת רבות בהיבטים פוליטיים וחברתיים של האמנות הישראלית. בשנת 2010 זכתה תמיר בפרס האוצר[1] מטעם משרד התרבות והספורט.

תמיר, ילידת תל אביב, למדה תולדות האמנות באוניברסיטה העברית (1978-1974) וסיימה תואר שני (1987-1983) ושלישי (2024) באוניברסיטת תל אביב. כיום היא מרצה ב "בית לאמנות ישראלית" במכללה האקדמית תל אביב-יפו, והיא מרכזת מקצועית של התוכנית ללימודי אוצרות עכשווית של היחידה ללימודי החוץ של הטכניון.

התערוכה הראשונה שאצרה הייתה "ליקוי חמה" (גלריה בוגרשוב, תל אביב 1989) שהתייחסה לחרדת האלימות, המלחמה והאסון דרך עבודתם של ארבעה אמנים.

בין השנים 1994–2004 פעלה כאוצרת בגלריה הקיבוץ בתל אביב. בשנים אלה אצרה שורה ארוכה של תערוכות יחיד, תערוכות זוגיות וכן תערוכות תזה קבוצתיות. תערוכות התזה שאצרה עסקו בדרך כלל בבחינה ביקורתית של אתוסים ציוניים וישראליים ובאופן שבאו לידי ביטוי בעבודות אמנות ובכרזות. כך למשל, ב"תערוכה תמימה - תערוכה לרגל חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל" (אפריל 1998), ביקשה תמיר להעלות לדיון את יסוד התמימות בתרבות הישראלית ואת הקשר בין מיתוס התום לבין המיתוס "טוב למות", כלומר, מיתוס ההקרבה העצמית למען המולדת; בתערוכות "שטח אש 1" (פברואר 2002) ו"שטח אש 2" (מאי 2002) היא עסקה בנוף הישראלי כשטח אש ובמיליטריזם של החברה הישראלית.

בשנת 2005 אצרה בביתן הלנה רובינשטיין במוזיאון תל אביב את התערוכה "לינה משותפת - קבוצה וקיבוץ בתודעה הישראלית" שעסקה במתח שבין היחיד והקבוצה בחברה הישראלית ובאופן מיוחד בחברה הקיבוצית. המונח "לינה משותפת", ציינה תמיר, משמש כמטפורה "לכל מה שמאורגן על-פי כללי הדבוקה/התנועה/הכיתה/הגדוד/ הפלוגה"[2].

בין השנים 2005–2010 שימשה כאוצרת של מוזיאון נחום גוטמן בנווה צדק בתל אביב שם אצרה בין השאר את ארבע התערוכות "צייר-תייר" (יולי 2008), "צייר-צליין" (אוקטובר 2008) ו"צייר-צייד" (פברואר 2009) ו"זולו: ציידים ופנטזיות אחרות" (ספטמבר 2009). בתערוכות אלה עסקה בבחינת המבט של גוטמן כצייר תייר והדגישה, בתערוכה השלישית במיוחד, את המבט הקולוניאליסטי של האמנים הישראלים.

החל משנת 2010 תמיר פועלת כאוצרת עצמאית. בין התערוכות שאצרה ניתן לציין את "רות שלוס" (המשכן לאמנות, עין חרוד 2006), "בריסטולים" (בשיתוף עם מאיר טאטי. מוזיאון בת ים לאמנות, 2011) ואת "התערוכה החקלאית" (מוזיאון פתח תקווה, 2015).

תמיר חיה ועובדת בתל אביב.

רשימת תערוכות כאוצרת עצמאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. אוצרת מוזיאון נחום גוטמן פורשת מתפקידה לאחר שש שנות פעילות, 1 בספטמבר 2010, באתר ערב רב
  2. כרמלה טייכמן, "שיחה עם טלי תמיר", חלק א' אוקטובר 2014, חלק ב' נובמבר 2014, באתר בית לאמנות ישראלית
  3. טלי תמיר, "מוזיאון ישראל: החזון, המימוש והקונספציה, מבית הנכות למוזיאון לאומי", 1989
  4. טלי תמיר, עורכת (אורחת), "אביגדור סטימצקי: גיליון מיוחד במלאת שנתיים למותו", סטודיו 15 (אוקטובר 1990)
  5. טלי תמיר, עורכת (אורחת), "סטודיו שיחות (דיאלוגים באמנות הישראלית)", סטודיו 67 (דצמבר 1995)
  6. טלי תמיר, "העלייה מן הלימבו: על ימי הצילום בגלריה לימבוס", בתוך יהודית גואטה, גליה גור זאב ודפנה איכילוב, עורכות, לימבוס, מקום, צילום, תל אביב 2008, עמ' 302–334
  7. טלי תמיר, "בטון, בולימיה: כוח מוחלש", 16 באוקטובר 2014, באתר בית בנימיני
  8. היסטוריה צרובה על דיקט גרמני, טקסט לקטלוג התערוכה "אוגוסטה ויקטוריה" של שי עבאדי בגלריה דן, תל אביב, 4 בפברואר 2012 באתר ערב רב

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טלי תמיר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר הפרס
  2. ^ טלי תמיר, לינה משותפת: קבוצה וקיבוץ בתודעה הישראלית, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005, עמ' 38.
  3. ^ דף התערוכה