לדלג לתוכן

מוריס בז'אר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוריס בז'אר
Maurice Béjart
מוריס בז'אר, 1984
מוריס בז'אר, 1984
לידה 1 בינואר 1927
מרסיי, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בנובמבר 2007 (בגיל 80)
לוזאן, וו, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Maurice Béjart עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Maurice-Jean Berger עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת מחול מודרני, neoclassical ballet עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שווייץ, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1941–2007 (כ־66 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Paris Opera Ballet School עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות
  • קצין גבוה במסדר הכתר הבלגי
  • קצין גבוה במסדר הנסיך הנרי עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.bejart.ch
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מיצירות המחול של בז'אר, 1988

מוריס בז'ארצרפתית: Maurice Béjart; נולד ז'אן מוריס ברז'ה Maurice-Jean Berger;‏ 1 בינואר 192722 בנובמבר 2007) היה כוריאוגרף צרפתי שניהל את "באלט בז'אר לוזאן" בשווייץ.

בז'אר נולד במרסיי שבצרפת כבן של הפילוסוף גסטון ברז'ה. כילד הוקסם מרסיטל של סרז' ליפר, החליט להתמסר למחול, והחל ללמוד אצל מתילד קשסינסקה.

בשנת 1945, הוא הצטרף כרקדן בלט לאופרה של מרסיי. משנת 1946 למד ב"סטודיו וואקר" בפריז.

בשנת 1948, הוא גם למד אצל ג'נין צ'אראט, איווט שאווירה ולאחר מכן אצל רולנד פטיט, בנוסף למד אצל ורה וולקובה בלונדון.

בשנת 1954 ייסד את להקת "באלט הכוכב" (Ballet de l'Etoile). ב-1960 ייסד בז'אר את "באלט המאה ה-20" בבריסל. בשנת 1987 עבר ללוזאן שבשווייץ, שם ייסד את "באלט בז'אר לוזאן", אחת מלהקות הבלט המפורסמות והמצליחות ביותר בעולם[1].

בשנת 1988 הוזמן להופיע בפסטיבל ישראל, תחילה סירב בעקבות ביקורות על מדיניות ישראל בדיכוי האינתיפאדה הראשונה שפרצה כמה חודשים קודם לכן, לבסוף אמר שיגיע מפני שאינו רוצה להוסיף אי-סובלנות לאי-סובלנות[2].

בשנת 1998 הורשע בז'אר בגין פלגיאט. בית המשפט קיבל את הטענה שמחול של בז'אר בשם "Presbythère" הכיל קטע ש"נגנב" מתוך היצירה "chute La d'Icare" (התרסקות איקריוס) של הכוריאוגרף הבלגי פרדריק פלמן (Frédéric Flamand).

בין יצירותיו עיבוד חדשני ומקיף של מפצח האגוזים בהשראת סיפור חייו הוא, שהועלה על הבימה בשנת 2000. המוזיקה לבלט היא עדיין הפרטיטורה המקורית של צ'ייקובסקי, אבל העלילה והדמויות המקוריות הוחלפו כולן בסיפור חדש, על מאמצי ילד להתאחד מחדש עם אמו. הבלט מאפשר גם מבט אל הפנטזיות המיניות המוזרות של הנער. עיצוב ההפקה מלא דימויים ארוטיים, שכמה מהם עלולים לזעזע רבים מן הצופים, כמו רחם ונרתיק פעורים לרווחה. אחת הדמויות היא של מריוס פטיפה, ההופך למפיסטו. דמות אחרת קרויה "פליקס החתול", כנראה בעקבות הדמות המצוירת המפורסמת.

בז'אר המשיך לנהל את להקתו עד יום מותו ב-22 בנובמבר 2007[3]. הלהקה ממשיכה לפועל מאז, ואף הגיעה לביקורים בישראל מספר פעמים[4].

בתי ספר למחול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בז'אר היה מייסדם של כמה בתי ספר למחול:

  • "בית ספר מודרה" בבריסל, 1970 - 1988;
  • "בית הספר מודרה אפריק" בדאקאר, 1977 - 1985;
  • "בית ספר רודרה" בלוזאן, 1992 - היום.

בית הספר רודרה עודנו פתוח והוא אחד המפורסמים ביותר מבין בתי הספר המקצועיים למחול בעולם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוריס בז'אר בוויקישיתוף

לאחר מותו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]