מכון ישראלי לארכאולוגיה
 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| מטה הארגון |
רחובות |
| מנכ"ל | אלון שביט |
| תקופת הפעילות |
2002–הווה (כ־22 שנים) |
| אתר רשמי | |
  | |
מכון ישראלי לארכאולוגיה (ע"ר) הוא עמותה שנוסדה בשנת 2002 במטרה להפיץ את הארכאולוגיה בקרב ציבור רחב ומגוון, להעלות את קרנה של הארכאולוגיה בחברה הישראלית ולתמוך בשימור המורשת המפוארת של ארץ-ישראל ובהפצתה ברבים.
פעילותו של מכון ישראלי לארכאולוגיה כוללת ביצוע חפירות הצלה לפני פיתוח, ייעוץ ארכאולוגי, סיוע לוגיסטי למשלחות ארכאולוגיות אקדמאיות וכן ניהול פרויקטים של שימור ופיתוח אתרי עתיקות וחשיפתם לקהל.
מכון ישראלי לארכאולוגיה הוא עמותה ומלכ”ר היחיד בישראל המאגד בקרבו את בכירי אנשי המקצוע בתחום החפירות הארכאולוגיות, בתחום התכנון, השימור והשחזור. צוות המכון מורכב מדוקטורים לארכאולוגיה, מאנשי שימור, ממומחים לתיירות ומתלמידי מחקר לתארים שני ושלישי. המכון פועל במגוון שיתופי פעולה עם מכונים ארכאולוגים אוניברסיטאיים בארץ ובעולם.
"תגליות", אשר פועלת תחת מכון ישראלי לארכאולוגיה, פועלת על מנת לקרב את הציבור הרחב לעולם הארכאולוגיה. "תגליות" מזמינה חוקרים וארכאולוגים בכירים מן האקדמיה ומרשות העתיקות להציג את מחקריהם בפני הקהל הישראלי בבמות שונות כגון: כנסים, הרצאות, סיורים והשתלמויות למורי דרך בנושא ארכאולוגיה.
בנוסף, העמותה היא גוף מוביל בישראל ביזום וניהול של פרויקטים "ארכאולוגיים קהילתיים". המיזם הארכאולוגי אותו מנהלת העמותה בעיר לוד, מאז שנת 2005. בפרויקטים אלו לוקחים חלק תושבים מקומיים בכלל, ובני נוער בפרט, בחפירות ארכאולוגיות, שימור, הדרכה ומגוון פעולות נוספות שמטרתן לחזק את הקשר בין תושבי העיר לאתרים הארכאולוגים הנמצאים בתחומה.
בשנת 2022 לקחה על עצמה עמותת מכון ישראלי לארכאולוגיה את ניהול הוצאת "אריאל", על מנת להמשיך את מפעל חייו של אלי שילר, מייסד ההוצאה, לאחר פטירתו. הוצאת אריאל היא הוצאה לאור מובילה בישראלי של ספרות מחקר והדרכה אודות ארץ ישראל בתחומי ההיסטוריה, הארכאולוגיה, הגאוגרפיה, הדתות והתרבויות. ההוצאה עוסקת רבות במורשתה של העיר ירושלים.
חפירות ושירותים ארכאולוגיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכון ישראלי לארכאולוגיה מבצע חפירות ארכאולוגיות ונותן שירותים ארכאולוגיים מגוונים כגון תסקירים ארכאולוגים, חוות דעת ונספחים לתוכניות מתאר ותב"עות, ייעוץ ליזמים בכל הקשור בארכאולוגיה, חוק ומדיניות, אומדנים ותקצוב, ביצוע התכנות כלכלית והערכות סיכון ליזמים המתכננים פיתוח באתרי עתיקות.
העמותה מבצעת גם מיזמים משולבים הכוללים, בין השאר חפירה ארכאולוגית, פיתוח, תכנון, שימור ושחזור אתרים, חפירות הצלה, פיתוח אתרי תיירות עתירי עתיקות וכן העמותה מספקת שירותים לוגיסטיים למשלחות מחקר אקדמיות מהארץ ומחו”ל, מכל מוסדות המחקר.
אחד הפרויקטים הגדולים ביותר שקיימה העמותה הוא חפירת הענק ("מגה-חפירה") בתל בית שמש בין השנים 2019 - 2020.[1] החפירות אשר נוהלו על ידי בועז גרוס, סמנכ"ל מכון ישראלי לארכאולוגיה, התבצעו בחלק המזרחי של התל כחפירת הצלה בטרם הורחב כביש 38.
תגליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"תגליות"[2] היא גוף המתמחה בהצגת הארכאולוגיה בצורה עדכנית, מהימנה ובגובה העיניים בפני הציבור הרחב. חזונה של "תגליות" הוא השבת את הארכאולוגיה של ארץ ישראל למרכז השיח בציבוריות הישראלית. לשם כך, "תגליות" מזמינה ארכאולוגים בכירים מן האקדמיה ומרשות העתיקות להציג את התגליות הארכאולוגיות האחרונות וחידושי מחקריהם בפני הציבור הרחב.
לאורך השנים הרצו והדריכו במסגרת "תגליות" בכירי הארכאולוגים הישראליים, לדוגמה - פרופ' אהרן מאיר, פרופ' אסף יסעור-לנדאו, פרופ' ארתור סגל, פרופ' בועז זיסו, פרופ' יובל גדות, פרופ' יוסף גרפינקל, פרופ' ישראל פינקלשטיין, פרופ' משה פישר, פרופ' עודד ליפשיץ, פרופ' עמי מזר, פרופ' רינה טלגם ועוד.[3]
"כנס תגליות" אשר מתקיים מדי שנה בחודש ינואר, הוא הכנס הארכאולוגי הפופולרי והגדול ביותר בישראל. במהלך כנס זה מציגים החוקרים בפני הציבור הרחב תגליות ארכאולוגיות אשר נחשפו לאחרונה וחידושי מחקר.
"תגליות" מזמינה את הציבור לקחת חלק בפעילויות שונות על מנת לקרבו לעולם הארכאולוגיה והמורשת: סדרת הרצאות שבועית מפי מומחים בכירים, סיורים לאתרים ארכאולוגים בהדרכת הארכאולוגים אשר חפרו בהם, סמינרים לימודיים בחו"ל בדגש ארכאולוגיה וכן השתלמויות למורי דרך המוכרות על ידי משרד התיירות.
שימור
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיתוח אתרי מורשת וחשיפתם לציבור הרחב הם יעד מרכזי של מכון ישראלי לארכאולוגיה (ע”ר). העמותה מפעילה את טובי האדריכלים, המהנדסים, המשמרים ואנשי המקצוע האחרים בתחום שימור ושחזור אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים. מכון ישראלי לארכאולוגיה (ע"ר) מתמחה בשימור מבנים היסטוריים וארכאולוגיים, בהכנת חוות דעת ליזמים, בפיתוח אתרי תיירות ובביצוע סקרי שימור. אחד מהמבנים בה ניהלה העמותה פרויקט שימור חינוכי הוא מבנה ח'אן אל חילו בלוד העתיקה[4].
ארכאולוגיה קהילתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכון ישראלי לארכאולוגיה מפעיל מערך חינוכי-קהילתי-ארכאולוגי לחידוש הברית בין האדם למורשתו. מטרת העמותה להגביר את הזיקה בין הקהילה המקומית למורשתה תוך הכרת הרבדים המגוונים של העבר ההיסטורי והתרבותי בארץ ישראל.
הפרויקטים של מכון ישראלי לארכאולוגיה (ע"ר) מתמקדים באימוץ אתר ארכאולוגי על ידי הקהילה הצמודה אליו, בשני מיזמים עיקריים - לוד העתיקה ותל בית שמש.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מכון ישראלי לארכאולוגיה- סרט תדמית מכון ישראלי לארכאולוגיה, ב-youtube
- תגליות, באתר מכון ישראלי לארכאולוגיה
- בועז גרוס, ממצאי החפירה במזרח תל בית שמש, באתר מכון ישראלי לארכאולוגיה
- מכון ישראלי לארכאולוגיה, באתר "גיידסטאר ישראל"
- ארכאולוגיה קהילתית בלוד, ב-youtube
- הפרויקט הקהילתי-ארכאולוגי בלוד, ב-youtube
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בועז גרוס, ממצאי חפירת הענק במזרח תל בית שמש, באתר מכון ישראלי לארכיאולוגיה
- ^ תגליות, באתר מכון ישראלי לארכיאולוגיה
- ^ ארכיאולוגים שהרצו בתגליות, באתר מכון ישראלי לארכיאולוגיה
- ^ ח'אן אל-חילו, באתר מכון ישראלי לארכיאולוגיה
,_Israel_03.jpg)