לדלג לתוכן

מפרץ חיפה

מפרץ חיפה
מידע כללי
על שם חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הים התיכון עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג מפרץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע נוסף
נהר מזין נחל קישון, נחל נעמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°49′23″N 35°01′26″E / 32.823058333333°N 35.0239°E / 32.823058333333; 35.0239
(למפת חיפה רגילה)
 
מפרץ חיפה
מפרץ חיפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מפרץ חיפה הוא מפרץ בצפון מישור החוף היחידי הגדול בחוף הים התיכון של ארץ ישראל. אורכו (בציר צפון־דרום) הוא כ־12 קילומטר והנחל העיקרי הנשפך אליו הוא נחל קישון.

רובע מפרץ חיפה הוא אחד מרובעי העיר חיפה.

מפרץ חיפה מכיוון עכו, ינואר 2022
פנורמה של מפרץ חיפה, 2021.
פנורמה של מפרץ חיפה.
מפרץ חיפה במבט מדרום לצפון, 2007
מפרץ חיפה בספרו של ז'אן דובדאן, 1666

גבולותיו של מפרץ חיפה הם:

בדרום, הכרמל ובקצהו כף הכרמל וחיפה
בצפון, עכו ומפרץ עכו
במזרח, עמק זבולון
במערב, הים התיכון

ככל שמתקדמים ממזרח למערב במפרץ חיפה המפרץ מעמיק וחלקו המזרחי הוא למעשה חלק מעמק זבולון ששקע לאחר תקופת הקרח האחרונה מתחת לפני המים.

למפרץ חיפה נשפכים שני נחלי איתן גדולים: נחל קישון ונחל נעמן. ספיקתם של שני הנחלים הללו הצטמצמה מאז קום המדינה בשל שאיבת מים ממקורותיהם, ובעשורים האחרונים מימי שני הנחלים הזדהמו בשל הזרמת שפכים מבסיסים צבאיים, מפעלים ועוד. בשפכו של נחל קישון למפרץ הוקם נמל הקישון - נמל משנה לנמל חיפה. למפרץ נשפכים עוד כמה נחלי אכזב הנובעים בכרמל.

השמירה על איכות הסביבה בנחלי מפרץ חיפה בידי שתי רשויות ניקוז נחלים: בדרום המפרץ - רשות ניקוז ונחלים קישון, ובצפון המפרץ - רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי (תחום אחריותן של שתי הרשויות משתרע גם מעבר למפרץ חיפה).

התעשייה במפרץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפרץ שנוצל במתכונת מצומצמת כבר בשלהי התקופה העות'מאנית זכה לפיתוח מואץ בתקופת המנדט הבריטי. הבריטים הניחו את צינור הנפט כירכוכ-חיפה, שהוליך נפט גולמי בין 1935 ל-1948 לבתי הזיקוק בחיפה וממנו לנמל חיפה וליעדים באירופה, וכך עיצבו את עתידו כאזור עתיר תעשיות נפט ותזקיקיו, גז ופטרוכימיה.

בשנות ה-30 ועד לשנות ה-50 של המאה ה-20 היה המפרץ מרכז של תעשיית הקרמיקה בישראל. באזור הזה רוכזו מפעלים כ"פלקרמיק", "קדר" ואחרים.

בשנות האלפיים, התעשייה במפרץ חיפה כוללת מפעלים מהתעשייה הכימית והפטרוכימית, בית זיקוק, תעשייה כבדה ומפעלי דשנים.

מפרץ חיפה כשדה תעופה ימי בימי המנדט הבריטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, מטוסים אמפיביים בקווי טיסה מסחריים המריאו ונחתו במפרץ. חברת התעופה הבריטית אימפריאל איירווייז המוכרת כיום יותר כבריטיש איירווייז, הפעילה קו טיסות בינלאומי שיצא מלונדון, עצר במעגן טבריה והמשיך למדינות במזרח הרחוק שהיו תחת שלטון בריטי. במקביל, היו טיסות שהגיעו מהדרום ועצרו בחוף ים המלח[1]. כאשר התרסק אחד המטוסים הימיים בכנרת, בשנת 1942 בגלל סופה עזה פסקו הנחיתות הימיות בכנרת[2]. אחרי שהנחיתות הימיות בכנרת פסקו, הן המשיכו בים המלח ובמפרץ חיפה. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, עם הצטרפותן של בריטניה ואיטליה ללחימה, הופסק השימוש האזרחי במטוסים אמפיביים בארץ ישראל[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מפרץ חיפה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

=