לדלג לתוכן

צמר סלעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוביות צמר סלעים המשמשות בגידול הידרופוני

צמר סלעים הוא כינוי לסיבים מינרליים מלאכותיים (בדומה לפיברגלס), העשוי מבזלת ומסלעים אחרים, שמטרתו לבודד מחום ומרעש. החומר מיוצר על ידי הזרמת אוויר על פני סלע מותך, או סיבוב הסלע המותך במהירות גבוהה, בדומה לייצור צמר-גפן מתוק.

צמר מינרלי הומצא לראשונה בשנת 1840, בוויילס, על ידי אדוארד פָּארי. הוא הוכנס לייצור מסחרי בשנת 1871, בגרמניה.

צמר סלעים הוא חומר פריך, הנוטה להתפורר ולגרום לגירויים בעור, בדרכי הנשימה ובעיניים, וסוגים מסוימים שלו הוכחו כמסרטנים. עם זאת, הסוג הנפוץ, המשמש לבידוד ביתי אינו נמצא ברשימה זו.[1]

בנוסף לשימושו כחומר בניה, משמש צמר הסלעים כמדיום לגידול צמחים בהידרופוניקה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צמר סלעים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans, Volume 81 (2002), Man-made Vitreous Fibres (שימו לב כי אף כי לא כל החומרים הנ"ל הוכחו כמסרטנים, אין זה אומר כי אינם מסוכנים לבריאות)


ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.