לדלג לתוכן

רוברט רובינסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט רובינסון
Robert Robinson
לידה 13 בספטמבר 1886
Rufford, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בפברואר 1975 (בגיל 88)
Great Missenden, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה
מקום מגורים אנגליה
מקום קבורה בית הקברות קנסאל גרין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ויליאם הנרי פרקין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Richard Helmuth Frederick Manske, אלכסנדר טוד, ריטה הארדנס, Arthur Birch, ג'ון קורנפורת', Lindsay Heathcote Briggs עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
בן או בת זוג
  • Gertrude Maud Robinson (19121954)
  • Stearn Sylvia Hillstrom (1957–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מחקר בחומרים המופקים מצמחים, ובמיוחד אלקלואידים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר רוברט רובינסון (Robert Robinson;‏ 13 בספטמבר 1886 - 8 בפברואר 1975) היה כימאי אורגני אנגלי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1947 על מחקריו בתחום פיגמנטים צמחיים (אנתוציאנין) ואלקלואידים.

רובינסון נולד בחוות רפורד, באזור צ'סטרפילד, דרבישייר שבאנגליה. אביו, ויליאם בראדבורי רובינסון, היה יצרן תחבושות שהמציא בעצמו את מכונות הייצור שלו. הוא סיים תואר ראשון (.B.Sc) באוניברסיטת מנצ'סטר ב-1906, ותואר דוקטור למדעים (.D.Sc) ב-1910, באותו מוסד. ב-1912 היה לפרופסור הראשון לכימיה אורגנית טהורה ויישומית באוניברסיטת סידני. ב-1915 שב לבריטניה, לתפקיד ראש המחלקה לכימיה אורגנית באוניברסיטת ליברפול. ב-1920 עזב לטובת תפקיד מנהל המחקר בתאגיד הפיגמנטים הצמחיים הבריטי (British Dyestuffs Corporation), ושנה לאחר מכן היה לראש המחלקה לכימיה אורגנית באוניברסיטת סנט אנדרוז. ב-1922 התמנה לתפקיד דומה באוניברסיטת מנצ'סטר, וב-1928 היה לראש מחלקת הכימיה האורגנית באוניברסיטת לונדון. ב-1930 היה לפרופסור לכימיה ע"ש וויינפלט (Waynflete) באוניברסיטת אוקספורד, תפקיד בו נשאר עד לפרישתו ב-1955. לאחר מכן שימש כדירקטור בחברת של ויועץ, בנוסף לתפקיד פרופסור אמריטוס.

מחקריו עסקו במבנה וסינתזה של חומרים אורגנים מגוונים, ובמנגנון האלקטרוכימי של תגובות אורגניות. מתוך עניין במבנה של פיגמנטים צמחיים, הגיע למחקר באלקלואידים, חומרים המופקים גם הם מצמחים. הוא נודע במיוחד בעקבות קביעת המבנה של סדרת אלקלואידים כמו מורפין, פפברין (מרכיב באופיום), ונרקוטין (גם הוא מרכיב באופיום, שאינו מקל על כאבים, אך מפחית שיעול).

בשנת 1917 פיתח סינתזה מפורסמת של טרופינון, קודמן לקוקאין. תגובה זה הייתה צעד משמעותי בכימיית האלקלואידים, וכמו כן הדגימה כי תגובות טנדם (סדרת תגובות תוך-מולקולריות) בסינתזה בכלי אחד מסוגלת ליצור מולקולות בי-ציקליות.[1] [2]

רובינסון המציא את הסימון למולקולת בנזן כמשושה וטבעת במרכזו, כאשר עבד בסנט אנדרוז ב-1923. כמו כן היה הראשון להשתמש בחץ גלי לתיאור מעבר אלקטרונים.

פרסים והכרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינסון זכה למגוון פרסים חשובים בתחומי המדעים, ביניהם מדליית דייווי בשנת 1930, מדליית קופלי ב-1942, פרס נובל לכימיה לשנת 1947, ומדליית פריסטלי מטעם החברה האמריקנית לכימיה לשנת 1953. רובינסון קיבל יותר מ-20 תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות בריטיות וזרות.

כמו כן זכה למגוון תוארי כבוד לא-מדעיים. ב-1939 זכה לתואר אבירות, ב-1947 למדליית החירות הנשיאותית האמריקנית, ב-1949 לאות מסדר ההצטיינות הבריטי.

רובינסון שימש במגוון תפקידים בקהילה המדעית, ביניהם נשיא האגודה הכימית (1941-1939), נשיא החברה המלכותית (1950-1945),[3] נשיא איגוד המדע הבריטי (האיגוד הבריטי לקידום המדע, דאז; 1955), ונשיא אגודת התעשייה הכימית בבריטניה (1958). ב-1947 היה נציג בריטניה לוועידת אונסק"ו הראשונה.

ב-1953 הרצה על עבודתו במכון ויצמן למדע, במופע הראשון בסדרת הרצאות שנתית לזכר חיים ויצמן.[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט רובינסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Robinson, R. (1917). "LXIII. A Synthesis of Tropinone". Journal of the Chemical Society, Transactions 111: 762–768. doi:10.1039/CT9171100762
  2. ^ Birch, A. J. (1993). "Investigating a Scientific Legend: The Tropinone Synthesis of Sir Robert Robinson, F.R.S". Notes and Records of the Royal Society of London (1938-1996) 47 (2): 277–226. doi:10.1098/rsnr.1993.0034. JSTOR 531792
  3. ^ Todd, L.; Cornforth, J. W. (1976). "Robert Robinson. 13 September 1886 -- 8 February 1975". Biographical Memoirs of Fellows of the Royal Society 22: 414. doi:10.1098/rsbm.1976.0018. JSTOR 769748
  4. ^ "List of Past Weizmann Memorial Lecturers". Weizmann Institute of Science. נבדק ב-24 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)