לדלג לתוכן

רחוב השלשלת

רח' שער השלשלת
Chain Gatest.
קצה רחוב השלשלת במבט משער השלשלת והר הבית, 1925
קצה רחוב השלשלת במבט משער השלשלת והר הבית, 1925
מידע כללי
על שם כיפת השלשלת שעל הר הבית
מיקום
מדינה ישראל
עיר ירושלים
רובע הרובע המוסלמי
קואורדינטות 31°46′37″N 35°13′56″E / 31.776805555556°N 35.23225°E / 31.776805555556; 35.23225
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
 
רחוב השלשלת
רחוב השלשלת
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שלט רחוב שער השלשלת
מפת העיר העתיקה
תוואי רחוב השלשלת בכתב יד מצויר מהמאה ה-13

רחוב השלשלת, או רחוב שער השלשלתערבית: شارع باب السلسلة; נהגה "שארע באב א-סילסילה"), בעיר העתיקה בירושלים, עובר בתוואי נחל צולב. הוא מתחיל במערב ברחוב דוד, ומסתיים במזרח בשער השלשלת. הרחוב נקרא על שם השער, שבקצהו המזרחי.
מקור שם השער - "שער השלשלת", בכיפת השלשלת שעל הר הבית. יש גם סברות אחרות למקור השם.

רחוב השלשלת בנוי מעל גשר קדום שהוליך בתקופת בית שני להר הבית. הרחוב נמצא בחלקו המזרחי של נחל צולב, שעליו נבנה בירושלים בתקופה הרומית דקומנוס, כפי הנהוג בערים הרומיות המתוכננות וקרוי על שם שער השלשלת המוביל להר הבית. הדקומנוס נחצה לשניים: רחוב דוד המתחיל במערב בשער יפו ומסתיים במרכז השווקים, ולאחריו, מזרחה, רחוב השלשלת[1]. הרחוב שימש מאז התקופה הערבית הקדומה ומשמש עד היום נתיב מרכזי ממגדל דוד ושער יפו להר הבית.

מיד בתחילת הרחוב, בקצהו המערבי נמצא חאן אל-סולטאן שהוקם בשנות ה-80 של מאה ה-14 על ידי הסולטאן ברקוק. ברחוב נמצאות לפחות שתי טורבות (קברי נכבדים מוסלמים) עתיקות, טורבת ברכת חאן (במבנה ספריית ח'אלדיה, מיד לאחר צומת רחוב השלשלת ורחוב משגב לדך) וטורבת טורקאן ח'תון. בתקופה הממלוכית נבנו ברחוב מדרסות רבות פאר בהן אל-מדרסה א-טשתמוריה, הסעידיה, הקילאניה, הג'קיליה, ומדרסת תנכזיה[2]. גם ספריית אל-בודיירי שוכנת ברחוב זה.

במאה ה-19 נקרא הרחוב בערבית בשם "שארע אל-בזאר" (شارع البازار; רחוב השוק). לאחר מכן שונה שמו ל"שארע באב א-סילסילה" ("רחוב שער השלשלת")[3]. ברחוב פעלו כ-85 חנויות ובתי מלאכה, רובן בבעלות מוסלמים, וכרבע מהן בבעלות יהודית[4]. ברחוב התגוררו שמעון אגסי (ממקימי ההגנה)[5] ויהושע ילין ומשפחתו[6]. בית הספר למל הוקם במבנה בסמוך לרחוב "ברחוב העולה מרחוב השלשלת למיידאן", בפינה הצפונית מזרחית של הרובע היהודי בשנת 1856[7].

בשנת 1905 ערכו הטורקים מפקד רשמי של תושבי העיר העתיקה. על פי המפקד חיו באזור רחוב השלשלת 1259 משפחות, מתוכן 711 משפחות יהודיות ו-548 משפחות מוסלמיות. אוכלוסיית היהודים הורכבה מ-400 משפחות ספרדיות, 229 משפחות אשכנזיות, ו-82 משפחות מעולי המגרב[8].

באוקטובר 1971 זרק מחבל רימון יד על קבוצת הולכי רגל, בהם יהודים, שצעדו לכותל[9]. במרץ 1991 נדקר קשיש יהודי שצעד ברחוב בדרכו אל הכותל המערבי. בתגובה אישר מפקד המחוז חיים אלבלדס לעמותת עטרת כהנים לפתוח ברחוב ארבע חנויות יהודיות[10].

בנובמבר 2021 ביצע מחבל במקום פיגוע ירי, ממנו נרצח אזרח ישראלי בדרכו אל הכותל המערבי, נפצעו 2 אזרחים ו-2 שוטרי מג"ב.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רחוב השלשלת בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, עמ' 37: "מערך העיר הרומית נשתמר עדיין במאה ה-19, וכן גם היום, לפחות במהלך שני הרחובות הראשיים של העיר העתיקה"; עמ' 183-182: חקירת הרחוב נערכה לראשונה באמצע המאה ה-19.
  2. ^ יוסף דרורי, ירושלים בתקופה הממלוכית; אדריכלות ממלוכית בירושלים, בתוך: אלי שילר (עורך), תולדות ירושלים מחורבן בית שני ועד לתקופה העות'מאנית, אריאל 83-84, 1992. עמ' 206-169.
  3. ^ שבתי זכריה, סוחרים ובעלי מלאכה יהודים בעיר העתיקה, ירושלים 2002, עמ' 149.
  4. ^ יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, עמ' 432.
  5. ^ שבתי זכריה, יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה, ירושלים, הוצאת צור אות, 1995, עמוד 28
  6. ^ שבתי זכריה, יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה, ירושלים, הוצאת צור אות, 1995, עמוד 18
  7. ^ יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, עמ' 386.
  8. ^ שבתי זכריה, יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה, ירושלים, הוצאת צור אות, 1995, עמוד 29-31
  9. ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1971
  10. ^ נדב שרגאי, הר המריבה – המאבק על הר הבית, יהודים ומוסלמים, דת ופוליטיקה, כתר, 1995. ISBN 9650705155. עמוד 205