לדלג לתוכן

רעמתן כחלחל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןרעמתן כחלחל
רעמתן כחלחל
רעמתן כחלחל
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: מקריני סנפיר
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: דקראים
משפחה: רעמתניים
סוג: רעמתן
מין: רעמתן כחלחל
שם מדעי
Coryphaena hippurus
ליניאוס, 1758
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רַעַמְתָן כְּחַלְחַל[2] (שם מדעי: Coryphaena hippurus) הוא אחד משני מיני דגים טורפים הקיימים במשפחת הרעמתניים החי באזורים הטרופיים וממוזגים של כל האוקיינוסים בכל העולם, לרבות בים התיכון של ישראל. זהו דג מאכל פופולרי בארצות שונות. בשפת הוואי הדג נקרא מַהִי-מַהִי ומשמעותו חזק מאוד, בשפות רבות הדג נקרא דוראדו, שם השגור גם בפי דייגי ישראל.

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם העברי התקני, רעמתן כחלחל, ניתן לו על שום סנפיר הגב המרשים של הדג שכאשר פרוש מזכיר רעמה, ובשל גוני הכחלחל המרשימים בצידיו העליונים של גופו. השם הנפוץ באנגלית הוא דג-דולפין משום שלעיתים מלווה כלי שיט בדומה לדולפינים, השם גרם לבלבול עם היונק הידוע הדולפין, השם הנפוץ יותר באנגלית לדג בקרב דייגים, סוחרים ומסעדות הוא מַהִי-מַהִי השאוב מהשפה ההוואיית, ומשמעו חזק מאוד. השם הספרדי הנפוץ בשפות רבות דוראדו-Dorado מקורו בלטינית ומשמעו מזהיב, זהוב[3].

בשנת 1758 הזואולוג קארולוס ליניאוס העניק לסוג הדג את שמו המדעי Coryphaena הנגזר מהמילה היוונית koryphe שמשמעה פסגה, טופ[4].

מאפיינים כלליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רעמתן כחלחל, זכר.

תוחלת החיים של הרעמתן הכחלחל היא בין 4–5 שנים. משקלו השכיח נע בין 3–13 ק"ג, ולעיתים מגיע ל-15 ק"ג, אולם ישנם דיווחים נדירים על פרטים במשקל מעל 18 ק"ג, הפרט הגדול ביותר שתועד באופן רשמי הגיע למשקל של 40 קילוגרם (88 ליברות)[5]. לרעמתן כחלחל ראש פחוס כשעצם בולטת במצחו, שיניו סגלגלות וקטנות, וגופו רחב יחסית בין הגב לבטן אולם דק מצדדיו. סנפיר הגב נמשך לאורכו של כל הגב, כמעט לכל אורכו של הדג. סנפיר הזנב מפוצל ומחודד בקצותיו. צבעיו ססגוניים ומרשימים; זהוב בצדדים, וכחלחל עד ירוק בחצי העליון בצדדים ובגב. לזכרים בוגרים יש מצח בולט המזדקר בחוזקה מעל קו הגוף. לנקבות ראש מעוגל, והן בדרך כלל בעלי גוף קטן יותר מהזכרים. רעמתן כחלחל הוא שחיין מהיר מאוד המגיע עד 92.6 קמ"ש.[דרוש מקור]

מחוץ למים הדג בדרך כלל משנה את גוני צבעיו עד שידהו לגוון צהבהב ירקרק בסמוך למות הדג. רעמתן כחלחל הוא מבין מהירי הגדילה מדגי האוקיינוס. הם משריצים במים חמימים בזרמי האוקיינוס לאורך רוב חודשי השנה, ופרטים צעירים נמצאים בסמוך לצמחי-ים. רעמתן כחלחל הוא טורף, הניזון מדאוניים, סרטנאים, דיונונאים, מקרל ודגים קטנים אחרים. ידוע כי הם ניזונים גם מזואופלנקטון וחסילונים.

זכרים ונקבות מגיעים לבגרות מינית בשנתם הראשונה, בדרך כלל בגיל 4–5 חודשים. ההטלה עשויה להתרחש באורך של כ-20 ס"מ. הנקבה עשויה להטיל 2–3 פעמים בשנה, ולהניב בין 80,000 עד מיליון ביצים להטלה, במים בטמפרטורה הנמוכה מ-34 °C. פגיות הרעמתן כחלחל נמצאות בכל השנה, אולם בכמויות גדולות יותר במשך האביב והסתיו. במחקר מסוים, 70% מהפגיות הצעירות שנאספו בצפון מפרץ מקסיקו נמצאו בעומק של מעבר ל-180 מטר. הטלה בשבי מניבה בערך 100,000 ביצים, והקושי בשמירה על רמת מליחות, תזונה שלמה וחמצן מומס במים אחראים לתמותה של כ-20-40% מהפגיות. רעמתן כחלחל נמצא לרוב בקרבה לשפת המים.

דיג חובבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רעמתן כחלחל זכר שנתפס בקוסטה ריקה.

רעמתן כחלחל הוא דג נחשק ביותר בספורט הדיג ולמטרות מסחריות. דייגים חובבים חושקים בהם בשל יופיים, גודלם, טעם בשרם ובשל תפוצתו של הדג ובריאותה. הדג פופולרי במסעדות רבות בחו"ל. בישראל הדג נפוץ בים התיכון החל מאוקטובר, ודייגים חובבים רבים דגים אותו מסירה או קיאק[6] ובסמוך לעצמים גדולים צפים ונייחים כגון מצופי ברזל גדולים (מכונים בפי הדייגים בויות), אוניות עוגנות או גשרים ימיים, זאת בשל העובדה כי הרעמתן נוהג לשהות בסמוך לעצמים צפים אלו, שם בין היתר, הוא טורף דגים קטנים הניזונים מאצות הצומחות על אותם עצמים. הפיתיונות הנפוצים לסוג דג זה הם 'חצאית' גומי עם קלמארי, דמוי-קלמארי או גרירת דמוי-דג קטן. מרגע שנתפס הזכר, הדייג ישאיר אותו קשור בחוט שקוף במים ויתר הנקבות יישארו בקרבת הזכר וימשיכו לנגוס בפיתיונות.

הדייגים בחו"ל, בנוסף למאפייני הדיג הישראלי, תרים אחר פסולת צפה, אצות צפות מסוג סרגסום (Sargasso) וציפורי הפרגטה בסמוך לשפת השונית בעומק של כ 49 מטר. אצות סרגוסו מכילות לעיתים מערכת אקולוגית שלמה מיצורים מיקרוסקופיים ועד סוסוני ים ודגים קטנים. ציפורי הפרגטה הצוללות לעבר מזונן מלוות את אצות הסראגאסו הנספות בזרם וגם פסולת צפה. מדריכי דיג מומחים יידעו לומר בדיוק איזה דגים נמצאים סביב עצמים צפים אלו לפי התנהגות הציפורים.

ארצות הברית ומדינות נוספות באזור הקריביים הם הצרכניים העיקריים של הרעמתן. הרעמתן הוא דג מאכל פופולרי באוסטרליה, בדרך כלל נתפס ונמכר כתוצר לוואי של תעשיית דיג הטונה ודגי החרב. יפן והוואי הם צרכניים בולטים. הים הערבי, במיוחד חופי עומאן, מכילים את הרעמתן כחלחל. בעבר הרעמתן שימש בעיקר כתוצר לוואי (תפיסה לא מכוונת) במערך חכות של תעשיית הטונה ודגי החרב. כיום התעשייה דגה אותם במכוון, והם מהווים תוצר תעשייתי איכותי. בפולינזיה הצרפתית דייגים משתמשים בצלצל ובסירה הבנויה בצורה ספציפית לציד הרעמתן, סירה זו מכונה poti marara. סוג דיג זה אפשרי משום שדג הרעמתן אינו צולל עמוק. סירה זו היא בעלת עוצמה, במבנה V, אופטימלית לתמרון ולמהירות, בעלת הזנק מהיר בזמן שנהג הסירה אוחז בימינו את הצלצל.

רעמתן כחלחל נצמד לאצה מסוג סרגסו (Sargassum), זו אצה חומה הצפה על פני המים ועשויה להמצא בשבלים באורך של כמה קילומטרים. משמשת לדג מקור מזון ומסתור.

בתלות באופן לכידתו, רעמתן כחלחל מסווג באופן שונה במערכות שונות המדרגות את קַיָּמוּת האוכלוסייה. בנוסף הדג מהווה ציין למיקרואורגניזם רעילים.

  • האקווריום של מפרץ מונטריי מסווג את הרעמתן כחלחל, כשהוא נתפס באוקיינוס האטלנטי של ארצות הברית כבחירה הטובה ביותר. כמו כן ממליץ להימנע מרעמתנים מיובאים הנתפסים באמצעות מערך חכות, אולם מציין כי תפיסות מכמורתן וחכות דיג מסורתיות הן בחירה טובה.
  • המועצה להגנה על משאבי טבע (NRDC) מסווגת את הרעמתן כחלחל כרמה בינונית בסיכון לכספית, וממליצה לאכול ממנו עד 6 מנות בחודש.
  • הקרן ההגנה על איכות הסביבה (EDF) מסווגת את הרעמתן הכחלחל שנתפס באמצעות חכות בארצות הברית כטוב ביותר אקולוגית ("Eco-Best"), הקטגוריה הראשונה משלוש קטגוריות קיימות. אולם מסווגת את כל הרעמתנים הכחלחלים שנתפסו באמצעות מערך חכות בקטגוריה השנייה ("Eco-OK") או השלישית ("Eco-Worst") בשל תוצרי לוואי רבים (דגים ללא ערך מסחרי) הנתפסים במערך החכות, הפוצעים והורגים עופות ימיים, צבי ים וכרישים.

רעמתן כחלחל מהווה סמן או אמצעי לגילוי הרעלת סיגואטרה. סיגואטרה היא סוג הרעלה שמקורה באכילת דגים או פירות ים המזוהמים בסיגואטוקסין. התסמינים להרעלה כוללים עקצוצים בשפתיים, חולשה, בחילות והקאות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רעמתן כחלחל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]