לדלג לתוכן

שמות רבה כה ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ז.    [ עריכה ]
דבר אחר "הִנְּנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם" [הדא הוא דכתיב] (דכתיב) (משלי ט, ה) לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי אמר הקדוש ברוך הוא מי גרם לכם לאכול מן המן ולשתות מהבאר מפני שקבלתם את החוקים ואת המשפטים כמה שנאמר (שמות טו, כה) שם שם לו חק ומשפט וגו' הוי בזכות לחמי נטלתם לחמו של מן ובזכות יין שמסכתי שתיתם מי הבאר שנאמר ושתו ביין מסכתי ולמה לא אמרו שירה על המן כשם שאמרו על הבאר אלא על המן היו מוציאין דברי תפלות שנאמר (במדבר יא, ו) ועתה נפשנו יבשה אין כל אמר הקדוש ברוך הוא איני מבקש לא תרעומותיכם ולא קלוסיכם לפיכך לא נתן להם רשות לומר שירה אלא על הבאר מפני שהיו מחבבין אותה שנאמר (שם כא, יז) עלי באר ענו לה. דבר אחר הנני ממטיר לכם לחם מן השמים הדא הוא דכתיב (תהלים כג, ה) תערוך לפני שלחן נגד צוררי אימתי אמרו ישראל דבר זה כשיצאו ממצרים והיו אומות אומרים עתידין אלו למות במדבר ואמרו (שם עח, יט) היוכל אל לערוך שלחן במדבר מה עשה הקדוש ברוך הוא הסיבן תחת ענני כבוד שנאמר (שמות יג, יח) ויסב אלהים את העם והאכילם מן שנאמר (דברים ח, טז) המאכילך מן במדבר והיה גבהו של מן יותר ממי המבול שנאמר (תהלים שם, כג) ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח ובמבול כתיב (בראשית ז, יא) וארובות השמים נפתחו והיו אומות רואין את ישראל מסובין ואוכלין ומקלסין להקדוש ברוך הוא שנאמר (תהלים כג, ה) "תערוך לפני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי" זה השליו "כוסי רויה" זה הבאר וכן לעתיד לבוא הוא עושה שלום להם והם מסובין ואוכלין בגן עדן ועובדי כוכבים רואין מנהגם ונימוסין (נוסחא אחרת: ונימסין) שנאמר (ישעי' סה, יג) הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו וגו':