”אחרי מלחמת העולם השנייה היתה אופוריה. קץ המלחמות, ומהר מאוד שכחו את צ’רצ’יל שצפה את המלחמה הקרה ומשמעות האיום הסובייטי.“ (אש זרה, מאת עמוס אריכא, בפרויקט בן יהודה)
”יומיים לפני העצרת אני מקבלת מברק מפרנצי שהוא בא אלי לביקור של שבוע. בדרך־כלל בשורה כזאת גורמת לי אופוריה. אין לי כיף גדול יותר מאשר להיות איתו. אבל הפעם, עם המשפט, והרעש בעיתונות… זה לא היה בדיוק התאריך האידיאלי.“ (מיליזילדה היפה: רומנסה תל-אביבית, מאת אהרן מגד, בפרויקט בן יהודה)