רצח

רֶצַח[עריכה]

המתת אדם בידי אדם אחר בכוונה ובפשיעה.
- ”בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל-הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ“ (תהלים מב, פסוק יא)
- ”בִּימִינוֹ הָיָה הַקֶּסֶם יְרוּשָׁלִַם לָשׂוּם כָּרִים לִפְתֹּחַ פֶּה בְּרֶצַח לְהָרִים קוֹל בִּתְרוּעָה לָשׂוּם כָּרִים עַל-שְׁעָרִים לִשְׁפֹּךְ סֹלְלָה לִבְנוֹת דָּיֵק“ (יחזקאל כא, פסוק כז)

המית אדם אחר בכוונה ובפשיעה.
- ”לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאָף, לֹא תִגְנֹב, לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר“ (שמות כ, פסוק יב)
- ”וְלַנַּעֲר לֹא-תַעֲשֶׂה דָבָר אֵין לַנַּעֲרָ חֵטְא מָוֶת כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה.“ (דברים כב, פסוק כו)
- הוא רצח אותו בשלש יריות

מהתנ"ך. מקובל בייחוד בהגדרת החוק המודרני להגדיר רצח דוקא בזדון גמור ובאיסור. במקרא הפועל חל גם על אדם שהורג בהיתר ”כל מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרֹצֵחַ“ (במדבר לה, פסוק ל) כמו התואר רוֹצֵחַ גם להורג בשגגה ובלי דעת.