לדלג לתוכן

ארגון ציוני אמריקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארגון ציוני אמריקה
Zionist Organization of America
בול ישראלי לכבוד חנוכת בית ציוני אמריקה בת"א, 1952
בול ישראלי לכבוד חנוכת בית ציוני אמריקה בת"א, 1952
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1897–הווה (כ־127 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
zoa.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארגון ציוני אמריקהאנגלית: Zionist Organization of America - ZOA) (הוקם ב-1897) הוא הארגון היהודי ציוני הראשון שהוקם בארצות הברית. היה אחד הקולות העיקריים של הציונות במדינה זו בשנים שלפני הקמת מדינת ישראל וגורם מרכזי בגיוס תמיכת הממשל האמריקאי בהקמת מדינת ישראל, במיוחד כאשר קבוצות יהודיות רבות לא תמכו בציונות. בין מנהיגי הארגון המפורסמים ביותר: לואי ברנדייס, סטיבן שמואל וייז, אבא הלל סילבר, ריצ'רד גוטהייל ועוד. יו"ר הארגון מאז 1994 הוא מורטון קליין.

ארגון ציוני אמריקה (ZOA) נוסד ב-1897, הארגון הציוני הרשמי הראשון בארצות הברית, שהיה גם ארגון ייצוגי מרכזי של יהדות ארצות הברית בהסתדרות הציונית העולמית, יחד עם ארגון האחות שלו "הדסה", מפלגת פועלי ציון באמריקה ותנועת המזרחי באמריקה.

הוועידה השנתית ה-21 של "הסתדרות ציוני אמריקה"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום שלישי, 25 ביוני 1918, התכנסה הוועידה בפיטסבורג, ב-Soldiers Memorial Hall, ובה אישרו פה אחד את הצהרת העקרונות שכונתה "תוכנית פיטסבורג"[1]. מצע זה מכיל שישה עקרונות:

  1. שוויון פוליטי ואזרחי של כל תושבי הארץ בלי הבדל דת גזע ומין.
  2. בבית הלאומי בארץ ישראל ישרור שוויון של הזדמנויות. תבטיח לכל עם בעלות ושליטה על הקרקע.
  3. הקרקע תוחכר לפי תנאים שיבטיחו אפשרויות פיתוח.
  4. עיקרון הקאופרציה ייושם בכל מקום שהדבר אפשר, כמו חקלאות תעשייה.
  5. מערכת הוראה תכלול את כל שלבי ההשכלה.
  6. העברית לשון ההוראה הציבורית.

הוראס קאלן (Kallen) היה זה שניסח את טיוטת המצע שאושר בפיטסבורג, מסמך זה תוקן על ידי כמה ממנהיגי התנועה הציונית באמריקה, שבראשם עמד שופט בית המשפט הפדרלי העליון לואי ברנדייס.[2]

בשנת 1920 עמדו בראש ציוני אמריקה לואי ברנדייס, נתן שטראוס, סטיבן שמואל וייז וג'וליאן מק. לאור הצהרת בלפור, הגיש ברנדייס לוועידה ציונית ביוני 1920 את ההצעה לרכז את הפעילות הציונית סביב בנין ארץ ישראל באופן מקצועי, כדי שתוכל לקלוט את המוני היהודים שיעלו אליה[3]. בעקבות הועידה צורפו נחמיה דה לימה ויוליוס סימון להנהלה הציונית המצומצמת עם הבטחה שיהיו אחראים על הניהול הכלכלי של הפעילות בארץ ישראל. אולם בתחילת 1921 התפטרו דה לימה וסימון בנימוק שגילו שאין להנהלה כל כוונה לתת להם לפעול. בעקבות זאת התנהל משא ומתן ממושך בין מנהיגי הסתדרות ציוני אמריקה, שכונו קבוצת ברנדייס, לבין חיים ויצמן. לבסוף, הודיעה קבוצת ברנדייס על התפטרותה ובמכתב ארוך הם הסבירו את הסיבות שהניעו אותם לכך[4][5].

פעילות במאה ה-21

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יו"ר הארגון כיום (2023) הוא מורטון קליין. על הבולטים בפעילי הארגון נמנה המיליארדר היהודי שלדון אדלסון.

בכל שנה הארגון עורך אירוע מיוחד הכולל ארוחת ערב, שמיועד לאיסוף תרומות עבור מדינת ישראל. ב-2011 היו אורחי הכבוד של האירוע יו"ר ועדת החוץ של הסנאט אליאנה רטס לייטנן והפרשן הידוע גלן בק, והשתתפו בו חברי קונגרס רבים. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שלח ברכה מוסרטת.[6]

כיום מוסיף ארגון ציוני אמריקה להוות חלק מהתנועה הציונית בארצות הברית והוא מונה יותר מ-30,000 חברים. הארגון אימץ תפיסה ימנית, ובין השאר הכריז על תמיכה בסיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל ופרסם זאת בשלט חוצות רחב-ממדים בירושלים.[7]

פרס "מדליון הזהב"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון מחלק את פרס הרצל, הנקרא גם פרס "מדליון הזהב", על שם בנימין זאב הרצל להישג ציוני יוצא דופן. בין מקבלי הפרס בעבר נמנים הלורד ארתור ג'יימס בלפור, סר וינסטון צ'רצ'יל, נשיא ארצות הברית הארי טרומן וראשי ממשלות ישראל דוד בן-גוריון, גולדה מאיר, מנחם בגין ויצחק שמיר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארגון ציוני אמריקה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ המסמך נדפס בעמודו הראשון של The Maccabean, העיתון הרשמי של הציונות האמריקאית
  2. ^ יונתן סרנה, "דמותה של אמריקה כפי שהיה עליה להיות: ציון בעיני רוחם של יהודי אמריקה", ישראל הנכספת האידיאלים והדימויים של יהודי צפון-אמריקה, "עורך" אלון גל, המרכז למורשת בן-גוריון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון, 1999
  3. ^ הצהרת ההנהלה הקודמת של המסדרה הציונית האמריקנית - חלק א', דואר היום, 16 באוגוסט 1921
  4. ^ הצהרת ההנהלה הקודמת של המסדרה הציונית האמריקנית - חלק ב', דואר היום, 18 באוגוסט 1921
    הצהרת ההנהלה הקודמת של המסדרה הציונית האמריקנית - חלק ג', דואר היום, 19 באוגוסט 1921
    הצהרת ההנהלה הקודמת של המסדרה הציונית האמריקנית - חלק ד', דואר היום, 21 באוגוסט 1921
    הצהרת ההנהלה הקודמת של המסדרה הציונית האמריקנית - חלק ה', דואר היום, 22 באוגוסט 1921
    הצהרת ההנהלה הקודמת של המסדרה הציונית האמריקנית - חלק ו', דואר היום, 23 באוגוסט 1921
  5. ^ הצהרת ההנהלה הקודמת של המסדרה הציונית האמריקנית - חלק ז', דואר היום, 25 באוגוסט 1921
    הצהרת ההנהלה הקודמת של המסדרה הציונית האמריקנית - חלק ח', דואר היום, 30 באוגוסט 1921
    הצהרת ההנהלה הקודמת של המסדרה הציונית האמריקנית - חלק ט', דואר היום, 31 באוגוסט 1921
    הצהרת ההנהלה הקודמת של המסדרה הציונית האמריקנית - חלק י', דואר היום, 1 בספטמבר 1921
    הצהרת ההנהלה הקודמת של המסדרה הציונית האמריקנית - חלק י"א, דואר היום, 4 בספטמבר 1921
    הצהרת ההנהלה הקודמת של המסדרה הציונית האמריקנית - חלק י"ב, דואר היום, 6 בספטמבר 1921
    הצהרת ההנהלה הקודמת של המסדרה הציונית האמריקנית - חלק י"ג, דואר היום, 7 בספטמבר 1921
  6. ^ מוסף "יתד השבוע" של יתד נאמן. 2.12.2011. עמוד 25
  7. ^ Morton A. Klein, Mark Levenson, American Jews support Israeli sovereignty and for good reasons, באתר הג'רוזלם פוסט, ‏20 ביוני 2020 (באנגלית).