לדלג לתוכן

בית ציוני אמריקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית ציוני אמריקה
מידע כללי
סוג מרכז תרבות, אולם תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת דניאל פריש 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים ארגון ציוני אמריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ינואר 1950 – 13 במאי 1952 (כשנתיים)
תאריך פתיחה רשמי 13 במאי 1952 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל מאיר הורמן עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°04′28″N 34°46′56″E / 32.0744°N 34.7822°E / 32.0744; 34.7822
zoatlv.co.il
(למפת תל אביב רגילה)
 
בית ציוני אמריקה
בית ציוני אמריקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בול דואר לכבוד חנוכת בית ציוני אמריקה, 1952

בית ציוֹני אמריקה הוא מרכז תרבות ברחוב אבן גבירול פינת רחוב דניאל פריש בתל אביב.

הבניין נוסד ביוזמת ארגון ציוני אמריקה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 והיה לאחד ממרכזי התרבות הראשונים בעיר. במקור נועד המוסד להתקיים כבית תרבות לשירות ציבור דוברי האנגלית ובעבר אף פעלו במקום האולפנים לעברית של עיריית תל אביב[1].

הבניין תוכנן על ידי האדריכל מאיר הורמן, שבעקבות קשריו עם ארגון ציוני אמריקה, תכנן מספר פרויקטים לארגון, ובהם גם את כפר סילבר.

טקס הנחת אבן הפינה לבניין נערך ב-13 בינואר 1950 בהשתתפות יו"ר המפעל להקמתו, פרד מונוסון, נשיא המדינה חיים ויצמן, ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שגריר ארצות הברית ג'יימס מקדונלד, נשיא ההסתדרות הציונית באמריקה דניאל פריש וראש העירייה ישראל רוקח[2]. לאחר מותו של דניאל פריש, נשיא ההסתדרות הציונית באמריקה, במרץ 1950 הוחלט לקרוא לבניין על שמו, וגם לרחוב הסמוך[3].

הבניין נחנך ב-13 במאי 1952. באירוע נכחו יו"ר הכנסת, שרים, חברי כנסת, ראש עיריית תל אביב וחברי הנהלת הסוכנות היהודית[4]. ב-1960 הכריז ארגון ציוני אמריקה על תוכנית להקמת קומה נוספת למבנה ואולם הופעות[5].

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 הבניין התיישן והיה זקוק לשיפוץ. ארגון ציוני אמריקה החליט למכור אותו, אך לבסוף הוחלט לגייס תרומות לשיפוצו[6]. בדצמבר 1986 הסתיים שיפוץ אולם ההופעות שבמבנה, שהוסב גם לשימוש כבית קולנוע עם 250 מושבים[7]. במקביל החלה הקמת אולם נוסף בן 400 מושבים, במגרש שמאחרי המבנה הקיים, במימון חברת רסקו, שבנתה בחלק מהמגרש את מגדל דניאל פריש[8].

בשנת 1997 חתם ארגון ציוני אמריקה על הסכם עם חברת הנדל"ן "קלדש", מקבוצת "פועלים השקעות"[9], על הסכם לבניית מגדל מגורים בן 20 קומות מעל בית ציוני אמריקה. התוכנית אושרה בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה והועברה לאישור הוועדה המחוזית. לפי ההסכם הייתה אומרה לקבל 50% מתמורת המכירות של הדירות[10]. ב-2002 החליט הארגון למכור את הבניין לחברת "קלדש"[11], והוא נמכר בסוף 2003 תמורת 6 מיליון דולר[12]. זמן קצר לאחר השלמת העסקה, במאי 2004, מכרה אותה חברת "קלדש" לאיש האופנה אלי טהרי תמורת כ-6.5 מיליון דולר[13]. בכוונתו של טהרי הייתה להקים מגדל מגורים של 25 קומות, מעל למבנה הקיים המיועד לשימור; ולייעד את המבנה למרכז למעצבי אופנה ישראלית[14]. בעקבות מכירת המבנה כמעט פסקה לחלוטין הפעילות התרבותית במקום[15].

בשנת 2006 מותג הבניין מחדש תחת השם "ZOA TLV", בנוסף חתם על הסכם לשיתוף פעולה עם ערוץ 8, במסגרתו קיים הערוץ את כל פעילויותיו באולמות הבניין, כולל הקרנות בכורה, הרצאות ותערוכות[16].

בקיץ 2009 הושלם שיפוץ הבניין, בעלות של 1.5 מיליון דולר, ותכנונו של מעצב הפנים האיטלקי מיקלה סימאונה[17].

בפברואר 2012 חזר לפעול בית הקולנוע שבמתחם, בשני אולמות, תחת השם "קולנוע אורלנדו", לאחר הפסקה של 15 שנים[18].

בינואר 2017 נפתח בקומת הקרקע של הבניין מתחם קולינרי[19].

בבית ציוני אמריקה נערכים על בסיס קבוע אירועים שונים, ביניהם מופעי תיאטרון, מופעי בידור, הקרנות סרטים, מועדון זמר, כנסים, סמינרים, סדנאות, פסטיבלים, ימי עיון, מפגשים ועוד.

בית ציוני אמריקה משתף פעולה עם משרד החינוך, משרד המדע והתרבות, המשרד לקליטת עליה, עיריית תל אביב ועם מפעלי תרבות שונים בישראל.

בין היתר, היה שותף לקיום הפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו, פסטיבל הפסנתר, פסטיבל שישי אלטרנטיבי, פסטיבל הקומיקס. הגופים האמנותיים-תרבותיים הפועלים במסגרתו כוללים את התיאטרון האידי יידישפיל, התיאטרון הקאמרי, תיאטרון הפרינג' (תיאטרון השוליים), תיאטרון חיפה, תיאטרון באר שבע, תיאטרון החאן, אנסמבל רנה ירושלמי, המדרשה הליברלית, תערוכה ארצית לחובבי אמנות ועוד. בשנות ה-90 אירח בית ציוני אמריקה את סדרת מופעי הבידור הקומדי סטור, שלימים הפכה לתוכנית טלוויזיה מצליחה מאוד בערוץ 2.

בנוסף ממש הבניין לאירועים פוליטיים, דוגמת כינוסים מפלגתיים ובחירות מקדימות[20].

בתוך הבניין פועלת מסעדת האחים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית ציוני אמריקה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בית ציוני אמריקה מחדש פעולותיו, הארץ, 10 באוקטובר 1955
  2. ^ בית לציוני אמריקה ייבנה בתל־אביב, דבר, 11 בינואר 1950
  3. ^ דניאל פריש, נשיא ציוני אמריקה, איננו, הַבֹּקֶר, 8 במרץ 1950
  4. ^ <<בית ציוני אמריקה>> ייחנך היום, הארץ, 13 במאי 1952
  5. ^ ימנו מנהל לב. צ. א., הארץ, 14 בפברואר 1960
  6. ^ בוטלה מכירת בית ציוני אמריקה, דבר, 7 ביוני 1983
  7. ^ הגר רם, קולנוע חדש בתל־אביב, חדשות, 2 בדצמבר 1986
  8. ^ חיים נגיד, תרבות מקיר לקיר, מעריב, 9 בנובמבר 1986
  9. ^ שלומי גולובינסקי, חברת הנדל"ן קלד"ש ממשיכה להעיק על פועלים השקעות: הפסידה בשנה החולפת 14.8 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 27 במרץ 2001
  10. ^ א. אפשטיין תבנה 20 קומות מעל בית ציוני אמריקה, באתר גלובס, 3 במרץ 1997
  11. ^ חיים ביאור, ההסתדרות הגישה בקשה לצו מניעה על מכירת בית ציוני אמריקה לקלדש, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2002
    הארץ, ההסתדרות הסירה את התנגדותה למכירת בית ציוני אמריקה לפולאר השקעות, באתר TheMarker‏, 25 בדצמבר 2003
  12. ^ אלעזר לוין, ‏קלדש תרכוש את בית ציוני אמריקה בת"א תמורת 6 מיליון דולר, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2002
    אלעזר לוין, ‏העיסקה למכירת בית ציוני אמריקה בתל אביב לחב' קלדש - מתעכבת, באתר גלובס, 15 ביולי 2003
  13. ^ אלעזר לוין, ‏אלי טהרי מארה"ב קנה מקלדש את בית ציוני אמריקה בת"א ב-6.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 23 במאי 2004
  14. ^ מירי ריילי, איש האופנה הישראלי-אמריקאי אלי טהרי רכש את בית ציוני אמריקה בתל אביב תמורת 6.65 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 30 במאי 2004
  15. ^ ציפי שוחט, ירידה בפעילות בית ציוני אמריקה בת"א, באתר הארץ, 4 בפברואר 2003
    ציפי שוחט, חילופי מנהלים בבית ציוני אמריקה; לא ברור אם תימשך פעילות התרבות, באתר הארץ, 19 בינואר 2005
  16. ^ שירות גלובס, ‏ערוץ 8 יוצא בשת"פ עם ZOA - בית ציוני אמריקה המחודש, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2006
  17. ^ חגית פלג-רותם, ‏הג'וב האיטלקי בבית ציוני אמריקה, באתר גלובס, 8 ביולי 2009
  18. ^ ליאה לוין, עכבר העיר, חלום אמריקאי? קולנוע אורלנדו נפתח מחדש בבית ציוני אמריקה בתל אביב, באתר הארץ, 6 בפברואר 2012
  19. ^ חן בן יוסף, מגלים את אמריקה: מתחם קולינרי חדש בתל אביב, באתר הארץ, 5 בינואר 2017
  20. ^ אורן זיו, מרצ זזה שמאלה: הגוש שמתנגד לכיבוש התחזק, באתר "שיחה מקומית", 24 באוגוסט 2022
שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת שאול המלךשכונת מונטיפיורינתיבי איילוןתחנת הרכבת תל אביב השלוםגשר עזריאלידרך בגיןרחוב דובנוברחוב אבן גבירולקריית מאירמכון תל אביב לחזנותהתיאטרון הקאמריהמשכן לאמנויות הבמהספריית בית אריאלהמוזיאון תל אביב לאמנותהיכל המשפטרחוב ויצמןבית החולים איכילובבית שלום עליכםבית אסיהבית אמריקהמגדל אמות השקעותבית הדר דפנהשדרות שאול המלךבית העיתונאים על שם סוקולובמגדל היובלבית אמות משפטלונדון מיניסטורסגינת דובנובבית אירופהבית ציוני אמריקהמגדל דניאל פרישמגדל מרגניתבית וילהלם אברלהמגדלי עזריאלימגדל המטכ"להקריהשרונהרחוב קפלןבית הסופרמגדל המוזיאון

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל היובל, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך, 26. בית וילהלם אברלה, 27. מגדלי דה וינצ'י