לדלג לתוכן

כיכר העירייה של פריז

כיכר העירייה של פריז
Place de l'Hôtel-de-Ville - Esplanade de la Libération
מידע כללי
סוג כיכר עירונית, היכל הופעות עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם בית עיריית פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום רובע סן-מרי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
אורך 155 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
רוחב 82 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 48°51′24″N 2°21′05″E / 48.856666666667°N 2.3513888888889°E / 48.856666666667; 2.3513888888889
(למפת פריז רגילה)
 
כיכר העירייה של פריז
כיכר העירייה של פריז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כיכר העירייה של פריז
הוצאתה להורג בתליה ובשריפה של אן דה בורג בפלאס דה גרב, 1559

כיכר העירייה של פריז (צרפתית: Place de l'Hôtel de Ville - פלאס דה ל'אוֹטֶל דֶה וִיל) נמצאת למרגלות בית עיריית פריז, ברובע הרביעי של העיר, בגדה הימנית של נהר הסן.

שמה של הכיכר היה עד שנת 1803 "פלאס דה גְרֶב" (Place de Grève, המילה הצרפתית "grève" פירושה שטח המכוסה חצץ או חול באזור הגָּדָה של מקור מים). ב-18 במרץ אותה שנה שונה שמה לשם הנוכחי.

האזור שימש בעבר כגישה לנמל הראשון של העיר. מאוחר יותר שימש האזור כמקום מפגש, וכן כאתר בו מובטלים חיפשו עבודה; כתוצאה מכך מציינת בצרפתית המילה Grève שביתה (כמו בביטוי être en grève, שפירושו לשבות).

הכיכר מפורסמת במפגני העונשין וההוצאות הפומביות להורג שנערכו בה. בכיכר הוצב הגרדום של העיר, ובין המפורסמים שנקטלו בו ניתן למנות את המתנקשים ז'אק קלמאן (Jacques Clément), פרנסואה רוויאק (François Ravaillac) ורובר-פרנסואה דֶמְיֶן (Robert–François Damiens). הפילוסוף מישל פוקו מצטט את גזר דינו של דמיין בספרו לפקח ולהעניש, שם נקבע כי הוא: "יושם ויובל בעגלה...כשבידו לפיד עם שעווה בוערת...אל פלאס דה גְרֶב, שם על גרדום שיוקם, ייתלש בשרו מעל חזהו, זרועותיו, ירכיו ושוקיו באמצעות מלקחיים לוהטים...ידו הימנית...תיצרב על ידי גופרית, ועל המקומות שמהם נתלש הבשר ייווצקו עופרת מותכת, שמן רותח, שרף בוער שעווה וגופרית שהותכו יחדיו"[1]

בכיכר זו בוצעה שריפת התלמוד בשנת 1242.[2]

בספר הגיבן מנוטרדאם משתמש הסופר ויקטור הוגו ב"פלאס דה גרב" כסמל לימי-הביניים ולצדק הברוטאלי, המושחת והלקוי של המשטר הישן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Discipline and Punish, p. 3. מצוטט אצל: שרה מילס, מישל פוקו, תרגום: אהד זהבי, רסלינג, עמ' 64
  2. ^ Andrei Oișteanu, Inventing the Jew, 2009
    Simon Schwarzfuchs, Les Juifs de France, 1975