פורמולה 1 עונת 1985
![]() | |
אלן פרוסט, הזוכה באליפות | |
סוג תחרות | מרוץ מכוניות |
---|---|
תאריך התחלה | 7 באפריל 1985 |
תאריך סיום | 3 בנובמבר 1985 |
מספר מרוצים בעונה | 16 |
זוכה באליפות הנהגים | אלן פרוסט |
נקודות הנהג הזוכה | 76 (73) |
זוכה באליפות היצרנים | מקלארן |
נקודות היצרן הזוכה | 90 |
במסגרת פורמולה 1 של שנת 1985 נערכו 16 מרוצים. באליפות העולם זכה הצרפתי אלן פרוסט ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת מקלארן-טאג. זו הייתה האליפות הראשונה של פרוסט.
פרוסט זכה באליפות ביתרון גדול למדי (23 נקודות), כאשר בתחילת העונה עוד היווה אלבורטרו מתחרה רציני, אך בהמשך לא הייתה לפרוסט תחרות רצינית.
אירוע מעניין אירע כאשר מרוץ בלגיה נדחה מתחילת יוני לאמצע ספטמבר עקב קריסתו של ציפוי מיוחד על המסלול (שנועד לעמידה בכל מזג אוויר) בעקבות ניסויי נהיגה במסלול.
מרוצי עונת 1985[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר המרוץ | מקום המסלול | תאריך המרוץ | נהג מנצח | קבוצה מנצחת |
---|---|---|---|---|
1 | ![]() |
7 באפריל | ![]() |
![]() |
2 | ![]() |
21 בספטמבר | ![]() |
![]() |
3 | ![]() |
5 במאי | ![]() |
![]() |
4 | ![]() |
19 במאי | ![]() |
![]() |
5 | ![]() |
16 ביוני | ![]() |
![]() |
6 | ![]() |
23 ביוני | ![]() |
![]() |
7 | ![]() |
7 ביולי | ![]() |
![]() |
8 | ![]() |
21 ביולי | ![]() |
![]() |
9 | נורבורגרינג, גרמניה | 4 באוגוסט | ![]() |
![]() |
10 | ![]() |
18 באוגוסט | ![]() |
![]() |
11 | ![]() |
17 באוגוסט | ![]() |
![]() |
12 | ![]() |
8 בספטמבר | ![]() |
![]() |
13 | ![]() |
15 בספטמבר | ![]() |
![]() |
14 | ![]() |
6 באוקטובר | ![]() |
![]() |
15 | ![]() |
19 באוקטובר | ![]() |
![]() |
16 | ![]() |
3 בנובמבר | ![]() |
![]() |
דירוג נהגים סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקום | נהג | קבוצה | נקודות |
---|---|---|---|
1 | ![]() |
![]() |
76 (73) |
2 | ![]() |
![]() |
53 |
3 | ![]() |
![]() |
40 |
4 | ![]() |
![]() |
38 |
5 | ![]() |
![]() |
33 |
6 | ![]() |
![]() |
31 |
7 | ![]() |
![]() |
26 |
8 | ![]() |
![]() |
21 |
9 | ![]() |
![]() |
16 |
10 | ![]() |
![]() |
14 |
11 | ![]() |
![]() |
11 |
12 | ![]() |
![]() |
11 |
13 | ![]() |
![]() |
5 |
14 | ![]() |
![]() |
5 |
15 | ![]() |
![]() |
4 |
16 | ![]() |
![]() |
4 |
17 | ![]() |
![]() |
3 |
18 | ![]() |
![]() |
3 |
19 | ![]() |
![]() |
3 |
20 | ![]() |
![]() |
3 |
עוד 20 נהגים התחרו לאורך העונה אך סיימו ללא נקודות אליפות ועוד נהג אחד השתתף במוקדמות אחד המרוצים אך לא הצליח להתברג לדירוג.
הערה: התוצאה בסוגריים מציינת את סך הנקודות שצבר הנהג. התוצאה בלא סוגריים מציינת את הנקודות שנלקחו בחשבון עבור האליפות בהתאם לתקנון (11 המרוצים הטובים ביותר לכל נהג).
דירוג קבוצות סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקום | קבוצה | נקודות |
---|---|---|
1 | ![]() |
90 |
2 | ![]() |
82 |
3 | ![]() |
71 |
4 | ![]() |
71 |
5 | ![]() |
26 |
6 | ![]() |
23 |
7 | ![]() |
16 |
8 | ![]() |
14 |
9 | ![]() |
4 |
10 | ![]() |
3 |
תשע קבוצות נוספות השתתפו באליפות אך לא זכו באף נקודת אליפות.
1984 | 1985 | 1986 |
ניקי לאודה | אלוף העולם-אלן פרוסט | אלן פרוסט |
מקלארן-טאג | אליפות היצרניםמקלארן-טאג | ויליאמס-הונדה |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
- סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.
עונות פורמולה 1 | |
---|---|
|